אור ברסלב

נועם ירושלמי על שבועות

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

קטע ב

שם (ה"ד) אלא כן אנן קיימין בשעיר של ר"ח מאי כדון נאמר כאן נשיאות עון ונאמר להלן נשיאות עון ונשא אהרן את עון הקדשים מה להלן עון הקריבין ולא עון המקריבין אף כאן עון הקריבין ולא עון המקריבין:

והנה הפ"מ לא פירש על זה כלום ולי נראה שיש כאן ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) מה חמית מימ' בטהור שאכל טמא או בטמא שאכל טהור ואח"כ צרי' לגרוס מאי כדון נאמ' כאן נשיאות עון ונאמר להלן נשיאות עון ונשא אהרן את עון הקדשים מה להלן עון הקריבין ולא עון המקריבין אף הכא נמי עון הקריבים ולא עון המקריבים וא"כ לא מצי מיירי בטמא שאכל הטהור דא"כ הוא עון המקריבים וא"כ בודאי מיירי בטהור שאכל את הטמא דהוי עון הקריבין:

וע"ז אומר אח"כ אמר ר' יוסי ב"ר בון ר' יהודה חלק שיטת ר"מ ר' שמעון חלק שיטת ר' יהודה וא"כ כיון דחלוקי כפרות היא מילתא ע"כ בודאי מכפר על טהור שאכל את הטמא דעל טמא שאכל הטהור מתחייב ע"ז קרבן עולה ויורד ועיין מה שביארתי לעיל (ה"ג) על הא דאמר שם מחלוקי כפרות היא מילתא:

קטע ג

עוד שם שעיר שלא קרב ברגל יקרב בר"ח לא קרב בר"ק יקרב להבא שמתחילה לא הוקדשו קרבנות ציבור אלא ליקרב על מזבח החיצון ולא כבר כיפר יום הכפירים א"ר מנא כיון דכתיב חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות כמי שכולן מכפרין כפרה אחת אמר ר' בון מכיון שכולן מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כמי שכולן מכפרין כפרה אחת:

[והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"א דנדרים) ביארתי דלא כהפ"מ שנדחק בזה מאוד במאי דפריך ולא כבר כיפר יוה"כ וכתבתי שם שהוא ט"ס וצ"ל ולא כבר כיפר (פי' דפריך על ר' מאיר דאמר שכולן באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו וע"כ אם לא קרב ברגל יקרב בר"ח לא קרב בר"ח יקרב להבא כו') וע"ז פריך ולא כבר כיפר דהא הוי חטאת שכיפרו בעלי' כיון שאבדו כיפרו באחר ואע"ג שסובר דחטאת ציבור לא מתה מ"מ הדין הוא שירעה וא"כ איך קרב אח"כ דהא הוי חטאת שכיפרו בעלי' וע"ז משני אמר ר' מנא מכיון דכתיב חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות כמו שכולן מכפרין כפרה אחת וא"ר בון מכיון שכולן מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו כמו שכולם מכפרין כפרה אחת וא"כ הוי כאלו הוא כפרה אחת ע"כ יקרב ולא ירעה וכמו שביארתי שאם מביאו על חטא אחר ע"כ אפי' חטאת ציבור נמי ירעה אבל כיון שמכפר על חטא זה גופא ע"כ יקרב וע"ש שביארתי בארוכה]:

וכעת נראה לי לבאר דהא דפריך בירושלמי ולא כבר כיפר הוא כמו שהקשו התוס' בשבועות (ד' י') בד"ה מהו שיקרבו זה בזה של ר"ח זה בר"ח אחר או של רגל זה ברגל אחר ניחא לכולהו שיקרבו ותימא דבעי' היא בפ"ק דזבחים (ד' ו') אי מכפר עולה אעשה דלאחר הפרשה והשתא אי לא מכפר האיך יקרב הא לא הופרש על טומאה שאירע בין זה לזה וי"ל דהכא כיון דנאבד נעקר הפרשתן ואחר שהופרש במקומה כיפר על עבירות שהי' לזה לכפר וכשיבוא ר"ח תחול עלי' הפרשה לעבירות שעברו קודם לכן והא דמייתי התם מכבשי עצרת ולא אמרינן כשנשחט הראשון איגלאי מילתא שלא תחול על השני הפרשה עד שעת שחיטה לא דמי כלל לשעיר שנאבד דכבשי עצרת על דעת כן הופרשו שישחטו זה אח"ז:

וע"ז מקשה בירושלמי ולא כבר כיפר (פי' דעל מה שהופרש כבר כיפר וא"כ באה על החטא שאחר הפרשה וא"כ איך מכפר) ועיין בירושלמי (ספ"ד דנזיר) מאי טעמא דר' יוסי קרבנו לה' על נזרו שמקדים נזרו לקרבנו ולא קרבנו לנזרו ועיין בתוס' נזיר (ד' ל') דגרסי במתניתין האיך מגלח על נזירות אביו כיצד מי שהי' הוא ואביו נזירין כו' ר' יוסי אומר הרי אלו יפלו לנדבה כו' ולפי גירסת הירושלמי סובר ר' יוסי דאם הוא ואביו נזירים זה מגלח על נזירות אביו משום דנזרו קודם לקרבנו אבל אם יאמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא א"כ קרבנו קודם לנזרו ועיין לקמן (פ"ב דשבועות ה"ב) הפרישו קרבנן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בב"ד הדא הוא דתני ר' חייא קרבנו לה' על נזרו שיקדים נזרו לקרבנו ולא שיקדים קרבנו לנזרו. וא"כ יליף מזה לענין קרבן שבא על חטא נמי שלא יהי' ההפרשה קודם להחטא ומה שכתב הפ"מ לקמן ובעיקרא דהאי דינא אינו מבואר בהדי' בש"ס דילן כי אם בתוספתא דתמורה הוא תמוה ושגה בזה דהא בזבחי' (ד' ו') איבעי' להו אעשה דלאחר הפרשה מכפרה או לא מכפרה מי אמרי' מידי דהוי אחטאת מה חטאת קודם הפרשה אין לאחר הפרשה לא וא"כ מבואר דחטאת אינו מכפר אלא אחר הפרשה:

וע"ז פריך בירו' ולא כבר כיפר והא שאמר יוה"כ הוא ט"ס (ומחמת דלקמן פרי' ולא כבר כיפר יוה"כ נפל ט"ס הכא ג"כ) ופריך ולח כבר כיפר (פי' שעל מה שהופרש כבר כיפר ועל מה שהביאו אח"כ ברגל אחר הוא לאחר הפרשה) וע"ז משני א"ר מנא מכיון דכתי' חג המצות וחג השבועות וחל הסוכות כמי שכולן מכפרין כפרה אחת פי' וע"כ מועיל מה שהופרש קידם הרגל הראשון שיהא כאלו הופרש אחר החטא וע"כ מהני אפילו לרגל אחר גם כן] אמר ר' בון מכיון שכולן מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כמי שכולן מכפרין כפרה אחת ולא הוי הפרשה שקודם החטא ולקמן מסיק דלדברי חכמים משנין והוא משום דקרבנות ציבור לב ב"ד מתנה עליהן וע"ז אמר ר' יוסי שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בקביעה. א"ר יהודה ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדוש משעה ראשונה וע"כ לא הוי הפרשה שקודם החטא והוא כהתירוץ שכתבו התוס' ודו"ק:

קטע ה

שם ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אין צריך להזכיר של ר"ח אמר ר' אחא בר פפא ותני כן העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה בשחרית ב"ש אומרים מתפלל שמונה כו' ר' יוסי בעי מעתה שני שעירי ר"ה מחמת ר"ח באין ותימר אין צריך להזכיר ר"ח אמר ר' יוסי ב"ר בון ולא יאות בא בר ממל מקשי דתני שני כבשי עצרת ושני שעירי ר"ה אם כיכר הראשון על מה שני מכפר על טומאה שאירע בין זה לזה ולא ר"ש היא דר' שמעין חולק כפרות אלא זה וזה מחמת ר"ח וגריס הפ"מ (מחמת ר"ה) אמר ר' אמברי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החודש ועוד מהדא דתני שנים עשר לשנים עשר חדשי השנה (פי' וא"כ מוכחדשעיר השני של ר"ח הוא והנה כפי שפי' הפ"מ הוא דחוק:

ע"כ נראה לי (שיש בכאן ט"ס וחילוף השורות וכצ"ל) ר' יוסי בעי מעתה שני שעירי ר"ה מחמת ר"ח באין (פי' שכיון שמביא שני שעירים א"כ שעיר א' מכפר על ר"ח) ותימר אין צריך להזכיר ר"ח ובכאן צריך לגרוס מה שאח"כ (כצ"ל) אלא זה וזה מחמת ר"ה (פי' וא"כ לא קשי' אמאי אינו אומר של ר"ח) אמר ר' אמברי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החודש כו' וא"כ מוכח דשעיר א' בא מחמת ר"ח ולא מחמת ר"ה ועוד מהדא דתני שנים עשר לשנים עשר חדשי השנה (פי' וא"כ מוכח דשעיר א' בא מחמת ר"ח):

ואח"כ צ"ל אמר ר' יוסי בר בון ולא יאות ר' בא בר ממל מקשי שני שעירי ר"ה (כצ"ל) אם כיפר הראשון על מה השני מכפר על טומאה שאירע בין זה לזה ולא ר' שמעון היא דר' שמעון חולק כפרות וא"כ קשה דאם איתא דשני שעירים אינם באים שניהם מחמת ר"ה אלא א' מחמת ר"ח וא"כ כיון דהאי ברייתא ר"ש היא כמו דאיתא בזבחים (ד' ו') ר"ש אומר כבשי עצרת למה הן באין כו' ולר' שמעון הא הוא חולק כפרות (פי' דשל רגלים מכפרים על שאין בה ידיעה בתחילה ולא בסוף ושעיר של ר"ח מכפר על טהור שאכל את הטמא וא"כ איך קאמר ר"ש אם כיפר הראשון על מה השני בא ומכפר וא"כ מוכח דר' שמעון סובר דשניהם באים מחמת ר"ה וע"כ קאמר אם כיפר הראשון על מה השני מכפר ובכאן צ"ל לגרוס דתני שני כבשי עצרת וגם בזה יש ט"ס וצ"ל תני שני שעירי עצרת (פי' שמתרץ תני שני שעירי עצרת ולא שני שעירי ר"ה) וכן איתא בזבחים (ד' ו') שני שעירי עצרה כו' וא"כ ניחא אבל שני שעירי ר"ה הא' הוא מחמת ר"ח והשני מחמת ר"ה וכמו שביארתי ודו"ק:

קטע ו

עוד שם א"ר יוחנן דברי חכמים משנין ודברי ר' שמעון אין משנים כו' אמר ר' יוסי שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בקבועה (פי' שהוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' נ') קרבנות ציבור סכין מושכתן למה שהן א"ר יודן ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדוש משעה ראשונה (פי' שהוא כמו שביארתי בתחילה שהירושלמי סובר דקרבנו קודם לנזרו ולא נזרו קודם לקרבנו וכמו שביארתי מתחילה שהקשה דאיך שעיר שאבד ברגל יקרב ברגל אחר והא על אותם הטומאות שהפריש כבר כיפר וא"כ הוא מכפר על החטא שאח"כ וא"כ הוי ההפרשה קודם לחטאו) וע"ז משני אמר ר' יודן ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדוש משעה ראשונה (פי' וע"כ לא הוי הפרשת הקרבן קודם להחטא):

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה