פרק א · הלכה ה
קטע ד
שם (ה"ה) אמר ר' בון בר חייא תרנגול למכור מוכר לו תרנגול לבן כו' ופירש הפ"מ דר' בון בר חייא פליג על הא דאפילו תרנגול סתם אין למכור לו תרנגול לבן [ואיפשר לומר דהתם רואה התרנגול ואמר לו סתם למכור לו התרנגול ע"כ אפי' סתם נמי אבל הכא דקאמ' תרנגול למי וא"כ מתרצה איזה תרנגול שיהי' ע"כ מותר למכור לו תרנגול לבן]:
קטע ה
שם הי' חסר קרי' אמר שמקריבין חסר לע"ג וכי תגישון עור לזבוח אין רע כו' וכתב ע"ז הפ"מ דהיינו שהי' חסר מאילי' ובמראה הפנים כת' מיהו בג' דילן לא אשכחן האי חילוק ובכל מקום אמרינן בסתמא מחוסר אבר אסור לבני נח כדיליף התם בפרקין לעיל (ד' ה') ואיפשר דלע"ג דוקא מקריבין חסר ואיפשר לומר דהאי חסר היינו בעל מום ומתניתין ליכא למיפשט דקאמר קוטע אצבעו ומוכרה לו היינו משום דתמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף וע"כ מיבעי' ליה בבהמה אי שרי למכור לו משום לפני עור כו' וכמו דאיתא בע"ג (ד' ו') איבעי' להו משום הרוחה או דילמא משום לפני עור לא תתן מכשול כו' ופירש"י דמזבין לי' בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים ומיבעי' לי' בבעל מום וע"כ פשיט ליה מהא דוכי תגישון עור לזבוח אין רע דהא עור היינו בעל מום ולא מחוסר אבר: