אור ברסלב

נועם ירושלמי על סנהדרין

פרק ז · הלכה י

הלכה ט

קטע ג

שם (ה"י) ר' בון בר חייא בעי קומי ר' זעירא מסר ולא העביר תפלוגתא דחזקי' ור"י דאתפלגון טבח ולא מכר חזקי' אמר חייב ור' יוחנן אמר פטור. והוא תמוה מאוד דודאי טבח ולא מכר חייב לכ"ע והק"ע פי' טבח ולא מכר טבח בהמה שא"א למכור כגון בהמת קדשים והפ"מ פי' טבח ע"י אחר ופירושיהם דחוקים למאוד ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' י"ד) ושם ביארתי שהיא ט"ס וצ"ל גנב ולא מכר ועל גונב נפש קאי וזו היא הפלוגתא דחזקי' ור' יוחנן בסנהדרין (ד' פ"ו) דפליגי חזקי' ור' יוחנן דלחזקי' מחייב אגניבה לחוד בלאו וע"כ העדים אינם נהרגים מתוך שיכולים לומר להלקותו באנו ולר' יוחנן הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דגניבה אתחלתא דמכירה וע"כ אגניבה לחוד ליכא מלקות וע"ז אמר מסר ולא העביר תפלוגתא דחזקי' ור' יוחנן דלר' יוחנן הוי המסירה אתחלתא דהעברה וע"כ אינו לוקה דה"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לחזקי' לקי אמסירה דאמסירה לחוד לקי עלי']:

קטע ד

שם (ה"י) הני העבירו ברגליו פטור ראב"ש מחייב א' המולך וא' שאר עבודת כוכבים ראב"ש אומר אינו חייב אלא למולך לבד ואינו חייב אלא כל יוצאי ירכו כו' והכרתי אותו מקרב עמו לרבות שאר עבודה כוכבים בהכרת. ר' נסא בשם ר' אלעזר לרבות שאר עבודת כוכבים לבנים ולבנות דהני אחד המולך וא' שאר עבודת כוכבים בין שעבדה בבנים ובבנות בין שעבדה באבות ובאמהות חייב אמר ר' זעירא בשאין עבודתה לכן אבל אם הי' עבודתה לכן פטור משום דהוי כמולך עצמה אמר ר' הילא אפי' עבודתה לכן חייב שתים דדווקא במולך עצמו הקפידה התורהדוקא על זרעו אבל בשאר עבודת כוכבים אין נ"מ אע"ג דבמולך עצמו היינו דווקא בזרעו לראב"ש:

וע"ז אומר אח"כ אמר ר' פינחס קומי ר' יוסי בשם רב חסדא הי' עבודתה בבנים ובבנות ועבדה באבות ובאמהות חייב שתים והוי ר' זעירא חדי בה סבר מימר כשיטת ר' הילא רבי' איתאמרת ועל דראב"ש איתאמרת (פי' דאע"ג דבמולך עצמו אינו חייב רק על יוצאי ירכו אף עפ"כ בשאר עבודת כוכבים דאתרבו לעבודת מולך חייב אם עבדה באבות ואמהות וע"כ חייב שתים משום עבודת עצמה דכיון שעבודתה בבנים ובנות הוי עבודתה באבות ואמהות נמי וא' משום עבודת מולך) א"ל ומה בידך על דרבנן אתאמרת דלרבנן בעבודת מולך נמי חייב אף שאינם יוצאי יריכו וע"ז אמר לי' ולהדא צורכת שאליבא דרבנן אין זה רבותא:

קטע ח

שם (ה"י) אזהרה לבעל אוב מנין שנאמר אל תפנו אל האובות כו' ולמה לא תנינן ידעוני בכריתות ר' חזקי' בשם ר"ל מפני שנכללו כולם בלאו א' אל תפנו אל האובות כו' ר' יסא בשם ריש לקיש שהוא בל"ת הבא מכח עשה (ופי' הפ"מ דהואיל אל הפנה אצל האובות הוא דכתיב לא קאי הלאו אלא על האובות והידעונים דכתיב בתרי' וכלאו הבא מכח עשה הוא) והוא דוחק.

[ולי נראה שהוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ס"ה) מתני' ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה דקתני מגדף ובידעוני נמי ליכא מעשה וריש לקיש נהי דלא בעי ר"ע מעשה רבה מעשה זוטא בעי) וע"כ אומר ר' יסא בשם ר"ל שהוא (צ"ל שאינו] בל"ת הבא מכח עשה (פי' דידעוני לית ביה מעשה כלל. משא"כ בהני דכריתות אע"ג דר"ע היא דלא בעי מעשה רבה אבל מעשה זוטא בעי ומגדף ובעל אוב נמי אית ביה מעשה זוטא וכמו דאמר בסנהדרין שם). וע"ז אומר שאינו בל"ת הבא מכח עשה (פי' שאין בו מעשה כלל וע"כ לא קאמר שאין בו מעשה דהא מגדף נמי אין בו מעשה) אמר ר' זעירא קומי ר' יסא (נ"ל שצ"ל חזקי' הכן לא אתא ב"נ מחני ידעוני בכריתות אלא את (פי' לטעמי' דחזקי' דהטעם מפני שנכללו בלאו א'). וע"ז א' מ"ט לית תנא דמתני ידעוני בכריתות דהא בידעוני נמי חייב אלא דבאוב וידעוני מיחייב חטאת א' מפני שנכללו בלאו א' א"כ אמאי לא מצינו מי שיתני ידעוני בכריתו' ולא אוב וא"כ מוכח דהטעם משום דידעוני לית ביה מעשה כלל (וכה"ג אמרינן בסנהדרין (ד' ס"ה) מ"ש בעל אוב דנקט (פי' דהא יכול למינקט ידעוני ג"כ) וכן מקשה בירושלמי לר' חזקי' דלא מצינו א' שישנה במתניתין דכריתות ידעוני אלא את (פי' רק ר' חזקי' יוכל לשנות במתני' דכריתות א"ל כמה דאשתעי קרא אשתעי מתניתא (פי' דהואיל ופתח בו הכתוב תחילה והוא כמו דאמרינן בסנהדרין משום דפתח ביה קרא):

קטע ט

עוד שם אוב זה פיתום המדבר משו' וידעוני זה המדבר בפיו הרי אלו בסקילה כו' ודורש אל המתים אית תניי תני זהו הנשאל בגלגולת אית תניי תני הנשאל כו' אמר רב הונא קרייא מסייע למ"ד אוב זה המעלה כו' מ"ט קסמי נא לי באוב ועי' בפ"מ שנדחק בזה מאוד:

ולי נראה שהפי' כך הוא שאומר דאית תניי תני ודורש אל המתים זה הנשאל בגולגולת (פי' שמביא הברייתא דהא דהמדבר משי' כו' זהו מקרא ודורש אל המתים ולא שזהו אוב דשנה במתניתין ואוב הוא מקטר לשדים כמודמסיק. וא"כ ניחא דלא נקט ידעוני שזהו רק מקרא דודורש אל המתים:

וע"ז אומר אמר רב הונא קרי' מסייע למאן דאמר אוב זה המעלה כו' (פי' ולא דנפיק מהאי קרא דודורש אל המתים מ"ט קסמי נא לי באוב והעלי נא לי אשר אומ' אליך וא"כ מוכח דזהו האוב האמור בתורה וע"ז אומ' מה את שמע מינה א"ר מנא מכאן דהות ידעין מילין סגיאין וא"כ אפשר דהא דקאמר קסמי נא לי באוב לא קאי אהא דאמר והעלה לי את שמואל והא דוהעלה לי את שמואל לאו היינו אוב. מאי כדון והי' כאוב מארץ קולך (פי' וא"כ מוכח דזהו אוב דכתיב בקרא). וע"ז אומר מיליהון דרבנן מסייעין לר' יסא דאמר ר' יוסי בשם רבנין מפני שהן מקטרין לשדים (פי' וא"כ מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוסי דאמר מפני שהן מקטרין לשדים. וא"כ הא דהנשאל בגולגולת הא נפקא לי' מהא דודורש אל המתים). ר' הילא בשם ר' יוסי מפני שנכללו כולם ע"י מעשה (פי' שהוא כמו שאומר בתחלה דאעפ"י דבעל אוב ומגדף לית ביה מעשה רבה אבל מ"מ יש בו מעשה זוטא אבל הך דידעוני לית בו מעשה וע"כ לא תנא במתניתין והוא כמו שביארתי תחילה שאומר שאינו בל"ת הבא מכח עשה (פי' דלית ביה מעשה כלל אבל אינהו אית בי' מעשה זוטא]:

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה