פרק ד · הלכה ו
קטע ג
(ה"ו) מתני' הנודר הנאה מחבירו כו' ר' חייא בר בא בשם ר' יוחנן מודה ר' יוסי בהפקר תורה שהוא מותר עיין בס' שפת הנחל (דרוש ד') מה שביארתי בזה ועיין בס' נועם ירושלמי (פ"ז דפאה) מה שביארתי בזה:
(ה"ו) מתני' הנודר הנאה מחבירו כו' ר' חייא בר בא בשם ר' יוחנן מודה ר' יוסי בהפקר תורה שהוא מותר עיין בס' שפת הנחל (דרוש ד') מה שביארתי בזה ועיין בס' נועם ירושלמי (פ"ז דפאה) מה שביארתי בזה: