אור ברסלב
נועם ירושלמי על כתובות פרק יג › הלכה ג

נועם ירושלמי על כתובות

פרק יג · הלכה ג

הלכה ב

קטע ב

(ה"ג) אדמון אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים ירשו והבנות יזונו נכסים מועטים הבנות נזונות והבנים ישאלו על הפתחים ובגמ' ר' זעירא רב יהודה בשם רב כדי שיהי' שם מזון י"ב חודש לאילו ולאילו שמע שמואל ומר זו דברי ר"ג ברבי אבל חכמים אומרים עד שיבגרו או עד שינשאו כו' לא הוי שם מזון י"ב חודש מהו שיאמרו בנים לבנות טלו את שלכם וצאו אמר ר' אבא מהדא מתניתא אמרה שאין אומר להן דתנינן תמן אם אמרו היתומים הרי אנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בב"ד והנה הפ"מ פירש לא הי' שם מזון י"ב חודש ודין הוא שיזונו הבנות מהן מהו שיאמרו בנים לבנות טלו את שלכם וצאו כלומר הרי לכם מעות כדי שתזונו מהם כפי הנכסים שזכיתם אתם ואנחנו נירש אותן שבעינינו הן שוין הרבה והנה שגה בזה והפי' הוא דהירושלמי קאמר דכמה הן נכסים מרובין ר' זעירא רב יהודה בשם רב כדי שיהי' מזון לאילו ולאילו י"ב חודש כו' אבל חכמים אומרים עד שיבגרו או עד שינשאו והיינו כדי שיהי' שם מזון לאלו ולאילו עד שיבגרו והנה אמרינן בב"ב (ד' קל"ט) איתמר נמי כי אתא רבין אמר ר' יוחנן כו' כל שיזונו מהם אלו ואלו עד שיבגרו הן מרובין פחות מכאן הרי אלו מועטין ופריך ואי ליכא לאלו ולאלו עד שיבגרו שקלי להו בנות לכולהו כו' והירושלמי סובר דבעינן שיהי' לאלו ולאלו עד שיבגרו וע"ז אומר מה שיאמרו הבנים לבנות טלו את שלכם וצאו (פי' כיון שנותנים להם מזון עד שיבגרו א"כ מה איכפת להו והם יזונו עד שיבגרו ולהם יהי' הרבה שיספיק להם עד שיבגרו ומה איכפת זאת להבנות) וע"ז אומר אמר ר אבא מהדא מתניתא אמרה שאין אומר להן דתנינן תמן אם אמרו היתומים הרי אין מעלין על נכסי אבינו חד דינר כדי שיטלו כתובת אמם אין שומעין להם אלא שמין את הנכסים בב"ד וע"כ כמו שאם אמרו הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יותר דינר אין שומעין להם והכא נמי אין שומעין להם אלא אם אין לאלו ולאלו עד שיבגרו הרי הם נכסים מועטין ושקלי בנות לכולהו ולקמן בהירושלמי דהבנים ישאלו על הפתחים יתבאר עוד בזה:

קטע ד

שם אלמנה ובנות שתיהן שוות אין אלמנה דוחה את הבנים ואין אלמנה דוחה את הבנות האיך עבידא הי' שם מזון שנים עשר חודש ואלמנה לזון (פי' ונתמעטו הנכסים ע"י האלמנה) אין אלמנה דוחה את הבנים ואין האלמנה דוחה הבנות הדא היא פעמים שהאלמנה דוחה את הבנים ע"י הבנות כשם שהיא דוחה אה הבנים כך תדחה אלמנה לבני' (כצ"ל) ראוי' היא לתבו' כתוב' ולאבד מזוניתי'. [והנה הרמב"ם כ' דאלמנה דוח' את הבנות בנכסים מועטין וכ' הה"מ דק"ו שהוא דוחה את הבנים לבדן כו' ואיפשר לומר כמו שביארתי דהירושלמי אזיל לשיטתיה בב"ב (פ"ט ה"א) כשם שהאלמנה דוחה לבנות ע"י הבנים כך תדחה אלמנה לבנים אמר ראויה היא לתבוע ולאבד מזונותיה כהדא ארמלתא כו' אמר לון אתחמין זבינן מן נכסי ואתי ותבעת פורנא כו' והוכחתי מהירושל' דאפי' אם אנסוה יתמי לתבוע כתיבתה אבדה מזונותיה וע"כ לא רצו לתקן נכסים מועטים באלמנה לגבי האחין משום דראוי הוא לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה ודווקא אי אמרינן דאפי' באונס אבדה מזונותיה אבל לשיטת הש"ס דילן והפוסקים שפסקו דאמרינן בירושלמי (פי"א דכתובות ה"ב) דבאונס לא אבדה מזונותיה וכמו דאמרינן שם רב יהודה בשם רב התובעת כתובתה בב"ד לא אבדה מזונותיה אמר ר' יוסי ובלבד מן השופי הא באונס לא כו' וא"כ איפשר דתיקנו שהוא דוחה לבנות וכן לבנים בנכסים מועטים דהא אין יכולים להפסידה מזונותיה ע"י תביעת כתובתה דהא דווקא בשופי אבל באונס לא וכן הביא הרא"ש לזה הירושלמי וע"כ פסק הרמב"ם שדוחה לבנות וכן לבנים ועיין בתוס' ב"ב (ד' ק"מ) בד"ה מי כו' שכתבו ואומר ר"י שכן משמע בירושלמי ולפי מה שכתבו אין ראיה מהירושלמי ודו"ק]:

קטע ה

שם והבנים ישאלו על הפתחים אית תניי תני ישענו מאן דאמר ישענו והשענו תחת העץ מאן דאמר ישאלו על הפתחים ונוע ינועו בניו ושאלו כו' וצריך לבאר מהו הנ"מ בין ישאלו ובין ישענו וכן אמרינן בירושלמי בב"ב (רפ"ט ה"א) כיני מתניתין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים (פי' משום דאיכא דתני והבנים ישענו על הפחחים ע"כ קאמר דכיני מתניתין הבנים ישאלו על הפתחי') ע"כ נראה לי כמו שביארתי תחילה דהירושלמי סובר דבעינן שיהיו לאלו ולאלו שנים עשר חודש ואי ליכא לאלו ולאילו עד י"ב חודש שקלי לה בנות לכולהו כמו שביארתי על הירושלמי (ה"ג) לא הי' שם מזון שנים עשר חודש מהו שיאמרו בנים לבנות עיין שם והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ב (ד' קל"ט) ואי ליכא לאלו ולאילו עד שיבגרו שקלי להו בנות לכולהו אלא אמר רבא מוציאין להם מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים ופירשב"ם והאי דקתני ישאלו על הפתחים היינו משהוציאו אותו השאר בהוצאת מזונות מכאן ואילך הבנות יזונו עד שיבגרו והבנים ישאלו על הפתחים וא"כ אי אמרינן דאי ליכא לאלו ולאילו עד י"ב חודש או עד שיבגרו לדברי חכמי' מוציאין להם מזונות עד שיבגרו והשאר לבנים וא"כ קש' דאמאי קתני והבנים ישאלו על הפתחים הא אית להו קצת נכסים וע"כ אומר אית תניי תני והבנים ישענו על הפתחי' והיינו אם יוציאו אותם הבנים בהוצאת מזונותיהם אז ישאל על הפתחים וע"כ אומר והבנים ישענו על הפתחים (פי' שעתה אף שיש להם מזונות עכ"ז ישענו על הפתחים דהא יוציאו על מזונות אבל לשיטת הירושלמי שסובר דאי ליכא לאלו ולאלו מזון י"ב חוד או עד שיבגרו שקלי לה בנות לכולהו (וכמו דהוי אמרו מעיקרא בב"ב (שם) וע"כ תני והבנים ישאלו על הפתחים דהא הם צריכים מיד לשאול על הפתחים וע"כ אומר בירושלמי (רפ"ט דב"ב ה"א) כיני מתניתין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ולא כאית דתני תני ישענו והוא משום דהירושלמי סובר דאי ליכא לאלו ולאלו עד י"ב חודש (או עד שיבגרו) שקלי לה בנות לכולהו והם מיד שואלים על הפתחים ע"כ אומר כיני מתניתין והבנים ישאלו על הפתחים ודלא כשיטת הש"ס דילן ודו"ק:

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה