פרק ג · הלכה ה
קטע ב
(ה"ה) שלשה אחין שנים מהם נשואים ב' אחיות מת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת שני' יוציא משום אחות אשה וראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת ובגמ' בין רבנן בין ר"ש מודה בה כרבנן צד שקנה מאמר כנגדו מותר בצרה לפיכך חולצת ולא מתייבמת כר' שמעון קונה מאמר שתיהן אסורות לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשני' מותרת מספק חולצת ולא מתייבמת (פי' לרבנן חולצת ולא מתייבמת מפני שהמאמר קונה ומשייר ולר"ש מחמת שהוא ספק) והירושלמי לא מקשה כמו דמקשה בש"ס דילן ביבמות טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מיבמה אמר ר"נ זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד אחא ולהירושלמי ניחא שפיר דדוקא משום דעבד בה מאמר אבל מחמת הזיקה כיון דמת בטלה זיקתו וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דיבמות) דפריך ואין לו זיקה בה אמר ר' חגי קיימתי' כהא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה הי' לו בה כיון שמתה בטלה זיקתו וה"נ כיון שמת בטלה זיקתו משא"כ שיטת הש"ס דילן דזיקה לא פקע בכדי וע"כ מקשה ואין לו זיקה בה וע"ז משני אמר ר"נ זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד אחא:
עוד שם (ה"ו) שלשה אחין שנים מהם נשואין ב' אחיות כו' עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתייבמת בין רבנן בין ר' שמעון מודו בה (פי' לרבנן מחמרי שמאמר קונה ומשייר ולר' שמעון מצד שהוא ספק:.
עוד שם שלשה אחין שנים מהם נשואים ב' אחיות וא' נשוי נכרית מת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ה"ז אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת ובגמ' אמר ר' אבינא הדא דאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות (פי' הפ"מ דבאיסור אחיות יבמות הוא מטעם זיקה דרבנן וע"כ לא אמרינן דכיון שנאסרה לא תחזור להתירה משא"כ באיסור אחיות שאינן יבמות דמחמת שהיא אחות אשה דאורייתא ע"כ אעפ"י שמתה אשתו של שני אעפ"כ אסורה עליו עולמית והכי אמרינן ביבמות (ד' כ"ז) ה"מ היכא דקאי באפה איסור אחות אשה דאורייתא אבל הכא זיקה דרבנן הוא:
אך לפי מה שביארתי בשיטת הירושלמי הוא מטעם אחר דבאיסור אחות יבמות דהיינו בר"פ ארבעה אחין דהתם אם יחליץ אחיו השני לאחותה א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הי' מזוקקת לזה א"כ לא נאסרה כלל משא"כ באיסור אחות אשה אעפ"י שמתה אך כיון שכבר נאסרה ע"כ כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עלי' ע"כ הוי כאשת אח שיש לה בנים אסורה:
קטע י
שם (ה"א) שלשה אחין שנים מהם נשואים ב' אחיות וא' נשוי נכרית וגירש א' מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכריות וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן אם מתו או שנתגרשו כו' צרותיהן מותרות גירש ר' חגי בשם ר' זעירא לא סוף דבר שגירש ואח"כ כנס אלא אפי' כנס ואח"כ גירש הדא היא דתנינן שאם מתו או שנתגרשו צרותיהן מותרות [וגם כאן לא מדויק הירושלמי כמו דמדייק הש"ס דילן טעמא דגירש ואח"כ מת אבל מת ואח"כ גירש אסורה אמר רב אסי זאת אומרת יש זיקה אפי' בחד אחא דלהירושלמי לתיכאן זיקה דכיון דמת ולא באה לידי חליצה או יבום אם כן לא הוי זיקה]: