אור ברסלב
נועם ירושלמי על גיטין פרק ט › הלכה א

נועם ירושלמי על גיטין

פרק ט · הלכה א

פרק ט

קטע ג

ר' ירמי' בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני כו' עיין בספרי עמק יהושע סי' י"ד) ובספרי שפת הנחל (דרוש י') מה שהארכתי בזה:

קטע ד

עוד שם השיב ר' עקיבא הרי זה שנאסרה עליו הי' כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מאלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפי' אצלו נגעו בה גירושין ומה אלמנה וגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה גירושין חמורין לא כל שכן שתאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה:

הנה הפ"מ נדחק בזה הירושלמי וכן הק"ע ובירושלמי הזה יש (ט"ס ויש בו חילוף השורות ונראה לי להגיה וכצ"ל) השיב ר' עקיבא הרי שהי' גרושה ואלמנה לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' שתחילה הי' תשובת ר' עקיבא הרי שהי' גרושה (פי' בחוץ מפלוני) ואלמנה דהיינו שנישאת לאחר ומת) לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' דלזה הוא רק אלמנה דהא מגירושין הראשונים הי' אסורה לו וא"כ היא רק אלמנה אבל לאחיו הכהנים הי' גרושה שהי' מותרת להם מחמת הגירושין וכי במה החמירה התורה בגרושה או באלמנה (פי' שכח הגירושין אינה מתרת כמו המיתה) דהא בגירושין היא אסורה לכהנים ובמיתה היא מותרת לכהנים ג"כ רק שאסורה לכה"ג וא"כ היתר המיתה היא גדולה יותר) וע"ז אומר מה אלמנה הקלה (כצ"ל) (פי' שבאלמנה שמותרת ע"י מיתה היא מותרת יותר מגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד גירושין שבה (פי' דאעפ"כ אסורה לאותו פלוני מחמת שיש בה צד גירושין דהא לאחיו הכהנים היא אסורה מחמת גרושה וע"כ אסור' לו ג"כ מצד גרושה) גרושה החמור' לכל (פי' שהיתר הגרושה אינו גדול כ"כ כמו היתר המיתה) אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה (פי' כיון דלאחר שנתגרשה אם כן עדיין אסורה לא' מצד אשת איש שבה א"כ אסורה לכל):

וע"ז אומר אפי' אצלו נגעו בו גירושין (פי' דמהו הק"ו דהא הא שנישאת לאחר ומת דמותרת לזה שנאסרה עלי' היינו משום דר"א סובר דמותרת להנשא לאחר וע"כ אמרינן שניתקה האישות הראשון או שהמיתה מתרת אבל אם לא הי' גירושין א"כ לא תוכל להנשא לאחר וא"כ לא תהי' מותרת לזה כלל וא"כ מה שרצה ר"ע להוכיח שנאסרה לו מצד גירושין של אחרים הא גם אצלו נגעו בו הגירושין דאי לאו הכי הית' יכולה להנשא לזה וא"כ היא גרושה אליו ג"כ אלא שתחילה לא הי' מותרת לו ואח"כ מותרת לו אבל הכל הי' צד הגירושין):

ובכאן צ"ל הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש ל נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן והוא כמו דאמרינן בש"ס דינן בגיטין (ד' פ"ג) דאין ההוכחה ממה שנשאת לאחר ונתארמלה אלא דההוכחה הוא אם מת המגרש בעצמו אח"כ א"כ היא גרושה אצל כל אדם והיא אצל אלמנה והגירושין לא הועיל לו כלום ואעפ"כ אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כ"ש דבר אחר הרי שאמר לההרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסת לאותו לא נמצאו בניה ממזירים (כצ"ל) (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בגיטין שם דהתשובה אם ניסת לאותו פלוני בניה ממזירים הוא בתנאי דעל מנת והתשובה דהרי זה שנאסרה עליו כהן הוא בחוץ מפלוני דבע"מ הרי הותרה אצלו בזנות):

קטע ה

עוד שם מילתי' אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון והנה המפרשים נדחקו בזה ומה שפי' הפ"מ הוא דחוק מאוד והק"ע גריס מילתי' אמרה שאין מיתה מתרת מה שאסר הראשון והוא דחוק מאוד וגם מה דאמרינן אח"כ אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עלי' משום ערוה ובסוף חייבין עלי' משום ערוה הוא ג"כ דוחק:

ע"כ נראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (או שצ"ל שמיתה מתרת מה שאסר הראשון) והוא דקאי על בעי' דר' ירמי' דבעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחר ומת האיך זה מתיר מה שאסר הראשון והנה מהא דהשיב ר' טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחיה ומת בלא בנים האיך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על מה שכתב בתורה כבר ביארתי בס' שה"נ (דרוש י') דמזה אין ראי' דלענין יבום סובר ר"א נישואין הראשונים מפילין וע"כ אמר מילתי' אמרה שמיתתו גירושין ולא נישואין דאם הי' הנישואין מתירין משום דנתקה האישות הראשון כמו לשיטת הש"ס דילן וכמו דכתבו התוס' בגיטין (ד' פ"ג) א"כ איך הי' משיב ר"ט הרי שאמר כו' הא באמת מותרת להתייבם ופ"ז אמרה שמיתתו גירושין הא נישואין לא וא"כ אין ראי' ממה שהשיב ר"ט דלענין יבום אסורה מחמת דנישואין הראשונים מפילין כמו שסובר ר"א וכמו שביארתי שם בס' שפת הנחל:

וא"כ לא נפשטה עדיין הבעי' דר' ירמי' אם זה מתיר מה שאסר הראשון אך מתשובות ר' עקיבא שהשיב מתחילה על הרי שהי' גרושה ואלמנה כו' וכמו שביארתי שההוכחה הי' אם נישאת לאחר ומת וא"כ היא אלמנה לאותו פלוני וא"כ היא מותר' לו אם הוא כהן ואעפ"כ אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם. וע"ז הקשו אפי' אצלו נגעו בו גירושין וע"כ הביא ראי' אח"כ ממיתת המגרש שמת אחר שגירש אך מהתשובה שהשיב מתחילה מוכח דלר"א אם ניסת לאחר ומת מותרת לאותו פלוני ורק אם הוא כהן אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם:

וע"ז אומר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (כצ"ל) וא"כ ניחא מה שהשיב ר"ע מתחילה אלא שהי' קשה דהא אפי' אצלו נגעו בו הגירושין אבל זה מוכח בודאי דלר"א אם ניסת לאחר מותרת לאותו פלוני דאל"ה א"כ אסורה לאותו פלוני אפי' לא הי' כהן ע"ז אמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון וא"כ נפשטה הבעי' דר' ירמי' דמותרת לאותו פלוני לר"א:

[וע"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והנה הפ"מ פירש דקאי על תשובתו של ר"ע שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלוני ונישאת אח"כ לאותו פלוני א"כ הרי הגט בטל ובני' ממזירין. וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה וכמו דפריך בש"ס דילן בגיטין (דף פג) אי הכי בכולהו תנאי דעלמא לא תנסיב דילמא לא קיימא ליה לתנאו ונמצא גט בטל ובני' ממזירין וא"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע וכי היכי דהתם הותר לכתחילה א"כ ה"נ אם עבר על התנאי הוי ערוה למפרע והק"ע הקשה דהא בכל תנאי אם עבר הוי ערוה למפרע ותירץ דהירושלמי סובר דאפילו בתנאי שהוא בשב ואל תעשה אסורה לעולם עד שיתקיים התנאי והוא דחוק:

ע"כ נראה לי דקאי אהא דאמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון ופ"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והוא (ט"ס וצ"ל) בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה (פי' שהקשה דאיך איפשר שאם אמר לה חוץ מפלוני ואח"כ נישאת לאחר שתהא מותרת לפלוני והיכן מצינו שיהיה איסור אשת איש נפקע ע"י אחר (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ג) השיב רשב"א תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה איסר וזה מתיר ופירש"י נישואי בעלה הראשון אסרה ע"ז ונישואי השני יתירוה איך יהיה בזה היתר למה שאמר חוץ מפלוני). וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה ואיך יהיה נפקע האישות (וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דקידושין ה' א) הרי את מקודשת לי שלשים יום ה"ז מקודשת מה בין הקדש מה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט וא"כ איך יהיה נפקע האישות ע"י אישות דאחרים שהאישות של השני תתיר אפי' למי שאסרה הראשון) וע"ז אומר א"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעל עבר ובעל הותר הגט למפרע אלמא דיוכל להיות היתר האישות ע"י שתבעלי אעפ"י שבתחילה הוא אסור משום ערוה והוא משום דסוף ביאה קונה ועיין במה שביארתי ע"ז (בפ"ו דיבמות) ואעפ"כ עבר ובעל הותר הגט למפרע. והכא נמי כיון שנישאת לאחר א"כ ניתקה האישות הראשון לשני וע"כ אם מת מתירתו המיתה של השני]:

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה