אור ברסלב
נועם ירושלמי על ביצה פרק א › הלכה ה

נועם ירושלמי על ביצה

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

קטע ב

שם (ה"ה) זימן שחורים ומצא לבינים לבינים ומצא שחורים שנים ומצא ג' אסורין ג' ומצא שנים מותרין בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרים ובגמ' מתניתא דרבי דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח מנה מוטל תמן תנינן האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין (ולא סיים המשנה דתנן שם הי' שם מאה ומצא מאתים השאר חולין מאתים ומצא מנה הכל מעשר):

וע"ז אומר ר' יעקב בר' אחא בשם ר' יוסה דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכ"א חולין כו' ומתניתין דמעשר שני נמי אתי כרבי וע"כ אומר מאתים ומצא מנה הכל מעשר וע"ז אומר חזר ואמר שני' בגוזלים שדרכן לפרוח (פי' וע"כ רבנן נמי מודה דזימן שלשה ומצא שנים מותרין) והא תני ר' חלפתא בר' שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בביצים (פי' אפי' בביצים נמי אמרינן דאם זימן שלשה ומצא שנים מותרין) הוי דרבי הוא:

עוד שם א"ר יוסי תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח הוא מצא (פי' דמדחה דמתניתין דמעשר שני אתי ככ"ע דתמן אביו הניח ובנו מצא וא"כ איפשר דאביו בעצמו נטל המנה השני' והעלן לירושלים). אבל הכא הוא הניח הוא מצא. וע"כ סברי רבנן דמדלא מצאם כמו שהניחם ע"כ הכל חולין:

ונראה לי להגיה הא שאומר תמן תנינן אח"כ (וכצ"ל) מתניתא דרבי דאמר דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכמים אומרים חולין ר' אחא בשם ר' יוסא דרבי היא ובכאן צריך לגרוס ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכ"א חולין חזר ואמר ד"ה היא שני' בגוזלים שדרכן לפרוח והא תני רבי חלפתא בן שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בביצים הוי דרבי היא ובכאן צריך לגרוס תמן תנינן החומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין ולא סיים המשנה (וכצ"ל) מאתים ומצא מנה הכל מעשר (פי' וא"כ אתי סתמ' דמתני' דלא כרבי דא"כ הי' צריך לומר דהשאר מעשר וע"ז אמר ר' יוסי תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח הוא מצא וע"כ אתי מתניתין אפי' כרבי הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי:

קטע ג

שם אמר ר' יודן הדא דאת אמר כשהי' שם שתי קינים אבל אם אין שם אלא קן א' בלבד לא בדא והא תנינן אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין א"ר יוסי בר' בון כשאין שם אלא גוזל א' בלבד קן אחת שחורים בלבד:

הנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בפי' הירושלמי הזה ולי נראה שהירושלמי חולק על הש"ס שלנו בהא דתנן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין דאמרינן בביצה (ד' מ"א) לימא מסייע לי' לדריב"ח דאמר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב אמר אביי בדף רבא אמר בשני קינין זו למעלה מזו עסקינן ולא מיבעי' זימן בעליונ' כו' וא"כ לפי מה דקייל"ן בב"ב (ד' כ"ג) כריב"ח דאמר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב וא"כ ניחא הא דתנן בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין והוא משום דאזלינן בתר רובא דעלמא:

והירושלמי סובר דרוב וקרוב הולכין אחר הקרוב וע"כ אמר ר' יודן זאת אומרת בשהי' שם שתי קינים: ובאותו שלא זימן לא מצא כלום והוא לא מצא במקומן אמרינן אשתרבובי אשתרבוב ונחית וסרוכי סריך וסליקו אבל אם אין שם אלא קן א' לא בדא (פי' דמותרין ולא אזלינן בתר רובא דעלמא דרוב וקרוב הולכין אחר הקרו') וע"ז אומ' תנינן אם אין שם אלא קן א' הרי אלו מותרין וא"כ מאי קמל"ן. א"ר יוסי בר' בון כשאין שם אלא גוזל א' בלבד קן אחת שחורים בלבד פי' אי לאו דקאמר ר' יודן הוי אמינא דמיירי בקן א' ואפ"ה אם מצא לפני הקן אסורים והוא משום דאזלינן בתר רובא דעלמא והא דקתני אם אין שם אלא קן א' בלבד היינו שבתוך חמשים אמה אין נמצא קן א' והן מדדין או כמו דאמרי' בב"ק (ד' כ"ג) דהיינו שלשים ריס ואין עוד קן או שאם זימן שחורים ולא נמצא שחורים אבל אם נמצא אזלינן בתר רובא דעלמא וע"כ קמל"ן דמתניתין דווקא בשתי קינים אבל אם אין שם אלא קן א' בלבד אע"פ שיש שם עוד גוזלות אך כיון שבכאן לא הוי אלא קן א' ע"כ אזלינן בתר הקרוב ולא בתר רובא דעלמא:

אך דיש להביא ראי' דהירושלמי סובר גם כן כרבי חנינא דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב וכמו דאמרינן (פ"ג דב"ב) ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי זה של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי זה של מוצאו כו' ובגמ' הדא דתימר בשאין דרך הרבים מפסקת בנתים אבל בזמן שמפסקת לא בדא ופי' הפ"מ הדא דתימר הא דקתני במתניתין קרוב לזה שלו דוקא בשאין דרך הרבים מפסקת בין שתי השובכות דליכא למיחש דלמא מרובה דעלמא נינהו אבל בזמן שמפסקת דרך רה"ר לא בדא אמרו דהולכין אחר הקרוב משום דאיכא למיזל בתר רובא דעלמא והוי של מוצאו) ועיין שם מה שהביא הפ"מ מה שכתב הרמב"ן:

ולי נראה דהא דאמר הירושלמי הדא דתימר בשאין דרך הרבים מפסקת אבל בזמן שמפסקת לא בדא אין הטעם כמו שכתב הפ"מ שהירושלמי סובר דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב אלא הטעם שאם דרך הרבים מפסקת א"כ מתייאש ואין צריך להחזיר וכמו דאמרינן בב"מ (דף כ"ד) המוצא בסרטי' ובפלטי' ובכל מקום שהרבים מצוים שם הרי אלו שלו כו' לעולם רשב"א הוא ואפי' ברוב ישראל נמי וכן אמרינן בירושלמי (פ"ז דשקלים ה"ג) גדי צלי כו' והתירוה משום שני דברים משום מציאה ומשום רוב מהלכי דרכים משום מציאה כהדא דתני המציל כו' ומאסרטי' גדולה ופלטי' גדולה הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן כו' וע"ז אומר בירושלמי על הא דתנן ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה ה"ז של בעל השובך ע"ז אומר הדא דתימר בשאין דרך הרבים מפסקת אבל אם דרך הרבים מפסקת א"כ הבעלים מתייאשין וע"כ הוי של מוצאו אבל לעולם סובר הירושלמי דרוב וקרוב הולכין אחר הקרוב וכמו שבארתי ודו"ק:

תוכן העניינים

נועם ירושלמי על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה