נועם אלימלך· רבי אלימלך מליז'נסק
פתיחה
הסכמות
הסכמת הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם בדורו אב"ד דק"ק ליזענסק
ואשא עיני וארא והנה שני אנשים נצבים לפני, ובידם מגילה עפה כתובה פנים ואחור וקדם למעשה בראשית, דברים העומדים ברומו של עולם למבינים וראוים לאומרם, ויוצאים מפה קדוש איש אלקים נר ישראל וקדושו המנוח מהור"ר אלימלך זצלה"ה, אשר מכירו הייתי לשעבר, וזה כמה שנים אשר נתקבלתי פה קהילתינו מקום תכונתו מקור מים חיים, אשר רבים שתו וחיו לשכנו דרשו ובאו מקצה ארץ עד קצהו. אמנם עכשיו ביותר אשר באו לפני אנשים האלו אנשי שם, ה"ה בן לאותו צדיק אשר הניח אחריו ברכה הרבני המופלג החסיד המפורסם כמוהר"ר אלעזר נר"ו, וחד דעמיה ה"ה הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות ויראה שלם כמוהר"ר זכריה מענדיל נר"ו בנן של קדושים שלשלת יחוסים, ופרשו את המגילה לפני מדברים עתיקים הנחקקים מפיו הקדוש, והמה מתאמצים לעלות למצוה רבה לזכות הדור לחוק מהני מילי מילין עלאין קדישין בספר ספירת דברים קדושים אשר מושכים את הלב ליראה וקדושה, ואורו עיני כי טעמתי מעט הדבש בקראי בו שנים ושלש דלתות והמה מתוקים לחיך ונכנסים ללב. ואמרתי שגם מזה נודע גודל צדקתו וענותנותו שלא רצה להתגלות את עצמו כל כך בחייו כאשר היה דרכו תמיד להקטין את עצמו. לכן הנני מחזקם בלבי וידי לחוק הדברים האלו בספר לקבעם בדפוס ויעשו כיון, ויהא רעוא שזכות החסיד המנוח הנ"ל וזכות רבים אשר יעוררו לבבם בקוראם דברי קדושים האלו יעמוד לנו להיותינו זוכים במהרה לטעמי תורה מנשיקות פי משיח צדקינו, ויוחש ויכונן במהרה מקום מקדשינו אמן. וראוי ונכון שלא להסיג גבולם בהדפסת עוד זה הספר עד זמן י' שנים מעת הנ"ל אם לא ברשות בניו. הכ"ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה וליראה את השם הנכבד והנורא, יום ו' י"ד חשון שנת תקמ"ח לפ"ק. הקטן זאב וואלף במוהר"ר אלעזר פה ק"ק ליזענסק
הסכמת הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם בדורו אב"ד דק"ק פשעוורסק
בא החכם לגבולי הרבני המופלא החסיד מוהר"ר אלעזר, בן לאותו צדיק הרב המופלג החסיד המפורסם קדוש ישראל איש פלא המנוח מוהר"ר אלימלך זלה"ה, כבר נודע בישראל גודל צדקתו וחסידותו רבים השיב מעון, ונשאר אצל בניו מרגניתא טבא חידושים על התורה אשר חידש בחייו, וראיתי קצת פירושים, מצאתי בהם מתוקים מדבש ונופת צופים, וודאי יהיו תועלת גדול להדפיס הספר הזה, כאשר אמרו חז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים לתוך הלב. והנני מסכים מי יתן ויחוקו בספר מילין, וזכות הרב המחבר יעמוד לנו. הכ"ד המדבר לכבוד הרב המנוח החסיד המפורסם מוהר"ר אלימלך ז"ל אשר כל ימיו עסק בתורה ובמצות, וראוי לכל אדם להשתדל לדבר מצוה כזה להיות שפתותיו של אותו הצדיק דובבות בקבר, זו תורה וזו שכרה, נוצר תאנה יאכל פריה. הכ"ד הבא עה"ח היום יום ב' מרחשוון תקמ"ח לפ"ק פה ק"ק פשעוורסק יצ"ו נאום שמואל הקטן בהרב המנוח המפורסם מוהר"ר משה פנחס זלה"ה
הסכמת הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם בדורו המקובל אב"ד דק"ק זלאטשוב
רבים שתו מבאר מים חיים אשר יצא מפי אותו צדיק איש אלקים קדוש יאמר לו המנוח מורינו אלימלך זלה"ה בחיים חיותו, ועתה קם בנו תחתיו הרבני המופלג הוותיק ועושה חסד מ' אלעזר נ"י, וחד דעמי' ה"ה הרבני מ' זכריה מענדיל, והתנדבו נפשם לדבר מצוה לזכות הרבים ולהביא לבית הדפוס כתבי הקודש אשר נשאר אחריו ברכה בפרט ועוללות שנים שלשה גרגרים בראש אמיר שכתבו כשיצאו מפיו הקדוש, ועתה בראותי הלקוטים אשר בידיהם פירושים על התורה, וכולם מלא עול מלכות שמים ודביקות הבורא ית"ש לעבדו עבודה שלימה ביראה ובאהבה, למען ידעו התועים בינה והשכל לעשות רצון קונם, נתתי שמחה בלבי כי יפוצו מעיינותיו חוצה. הגם שדברי תורה חנ"ל אין צריכין חיזוק וסמיכה, כי מסומכים ומיוסדים על אדני פז, וזחלתי ואירא לשלוח ידי לאחוז ולתמוך את ארון הקודש, אמנם עשיתי למלאות רצון הני זוגא דרבנן הנ"ל שהיה בחפצם שאתן סמיכה, לזאת ידי תיכון עמהם וה' יהיה בעזרתם שיגמרו מלאכת הדפוס ספר הקדוש הנ"ל אשר קראו אותו נועם אלימלך, וראוי ונכון שלא להשיג גבולם להדפיס הספר הנ"ל במשך עשרה שנים מיום כלות מלאכת הדפוס ספר הנ"ל. וזכות הצדיק וזכות התורה יעמוד לכל ישראל עם דל השואל, ובא לציון גואל. כ"ד המדבר לכבוד ה' ותורתו היום יום ג' ב' כסלו תקמ"ח לפ"ק. הק' ישכר בער מגזע צבי פה ק"ק זלאטשוב:
הסכמת הרב המאור הגדול החסיד המפורסם בדורו אב"ד דק"ק טרניגראד
מי יפאר גודל פאר גדולת רבינו הקדוש ה"ה הרב הגדול ליהודים היה אורה החסיד והעניו אור ישראל וקדושו יפה פרי תואר קרא ה' שמו מהור"ר אלימלך זללה"ה, וכבר נודע בין החיים אשר גדלו ואשר נשאו המלך מלכו של עולם ושמעו היה הולך בכל הארץ, וינהל אחריו כל בית ישראל בעודנו חי עמנו איש איש ממלאכתו, הן המלאכה הצריכה לגופו הן מרפא נפש עד איש אלחים יבא דבר שניהם ויחדיו יהיו תמים ברפאות תעלה תרף נתן ועקימת שפתיו הוי מעשה רב להושיע. אבל מה נעשה כי בעו"ה אור נערב ומשוש לבינו קדוש ישראל הנ"ל לפי שעה היה, ואחז צדיק דרכו דרך כל הארץ ונגנז ארון הקודש והוא מרומים ישכון, ותהי זאת תנחומתינו אשר הניח אחריו ברכה, והן היום באו בגבולי הני זוגי דרבנן, האחד בן לאותו צדיק, ה"ה הרבני החסיד הותיק המופלא מ' אלעזר נ"י, וה"ה הרבני החריף חסיד ועניו יראת ה' על פניו, וחרות בנשתוניו ידיד נפשי וש"ב מוהר"ר מנחם מענדל נ"י גזע ישישים ובנן של קדושים אשר בארץ המה המפורסמין, ושניהם במצוה רבה עסקי להוציא לאור תעלומות חכמת הרב הגדול הנ"ל, והראוני מחצב של סנפירון אשר חצב באמרי פיו, ואשר דבר בקדשו דברים העומדים ברומו של עולם כבשי דרחמנא מדי שבת בשבתו, והדברים מסודרים דבר דיבר על אופנו על סדר תורתינו הקדושה, ורוצים להדפיסו ולזכות הרבים. והנה אף שידעתי מיעוט ערכי תולעת ולא איש דברים, ואיני כדאי להעיד על דברים שנאמרו מסיני ועוקר הרים, אך מהפצרת ידידי נפשי האנשים הנ"ל ואהבתם עזי, לעשות רצונם חפצתי, ובפרט כי נפשי יודעת מאד רב התועלת מהדברים הנ"ל להחפצים להדבק בה' באמת ובענוה, והיה כל מבקשי ה' יבא להגות באמרי ספר הקדוש הנ"ל, ואשרי אדם עוז לו בו מסילות בלבבם יבואו לעלות מעלה מעלה לעבודת המלך מלכו של עולם, לזה ידי תכון עמם וזרועי תאמצם להביא ספר הקדוש הזה אל בית הדפוס ותמלא הארץ דעה את ה'. דברי המדבר לכבוד תורתינו הקדושה ולכבוד נשמת רבינו הקדוש המחבר ז"ל. היום יום ג' חי חשון תקמ"ח לפ"ק, פה ק"ק טרניגראד. הקטן אליעזר בהגאון מוהר"ר הלוי הראויץ זלה"ה
הסכמת הרב המאה"ג המפורסם החסיד המקובל מהו' יעקב יוסף מאסטרהא
היות בא לפני פ"ק יצ"ו הרבני המופלא חחסיד מ' אלעזר, בן לאותו צדיק המפורסם הגדול הרב החריף האיש אלקים ומופת הדור המנוח מ' אלימלך זלה"ה, והראה לפני מכתב קודש על התורה הנכתב מדברי נועם זיו אמריו יצאו מפה קדוש מדבר כבוד אביו הנ"ל, וטעמתי טעם והיו מתוקים בפי כדבש למתוק, ובכן אמרתי טוב ויפה להביאו כיון בדפוס, ואשרי המסייע בדבר ישולם שכרו בזה ובבא. הכ"ד יעקב יוסף בהרב מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מק"ק אסטרהא ר' אברהם משה מפשעוורסק הסכמת הרב המאה"ג המפורסם החסיד המקובל מהו' אברהם משה מפשעווארסק מודעת זאת בכל הארץ את יקר תפארת גדולות הדרת שפעת יקרת אור תורתו ויראתו של כבוד אדמ"ו, ה"ה מהו' הרב החסיד המפורסם איש אלקים קדוש הוא בוצינא קדישא מהור"ר אלימלך זלה"ה נשמתו בגנזי מרומים הכ"מ. וכבר יצא טיבעו בעולם, ושמעו הטוב הולך בכל המדינות, והעמיד תלמידים הרבה, ורבים השיב מעון כאשר נודע ביהודה ובישראל גדול שמו לכל היד החזקה אשר עשה לעיני כל ישראל. ואףף במותו הניח אחריו ברכה מהני מילי מעליותא שנאמרו מפיו הקדוש בעודנו חי עמנו מידי שבת בשבתו על שולחנו הטהור דברים מתוקים לחיך ותאווה לעינים, פירושים חריפים ומתוקים על פסוקים וגמרא ומדרשים מיוסדים על אדני פז, להורות לעם דרך ה' את המעשה אשר יעשון. והן היום בא לפני כבוד מחו' הרבני המופלג החסיד והעניו ירא אלקים וסור מרע מו' אלעזר נ"י, כי אלקי אביו היה בעזרו להוציא מחשבתו מכח אל הפועל, וחד דעמו ה"ה הרבני המופלג החריף חחסיד והעניו שלשלת היוחסין מוהר"ר זכריה מענדיל נ"י בהרב המאה"ג מוהר"ר יהושיע אב"ד דק"ק שטרום, ושניהם לדבר אחד נתכוונו לעסוק במלאכת הקודש ולהיות עבודתו הקודש עליהם להביא אל משבח הדפוס דברי פה קדוש מהור"ר אלימלך זלה"ה, וביקשו ממני ליתן להם הסכמה. והנה מחמת שנפשי יודעת מאוד מיעוט ערכי, מסוה הבושה על פני, כי בושש משה להרים את ידו ולספר את גודל עילות תהילות מעלות אדמ"ו ז"ל, כי לי' דומיה תהילה והמפורסם א"צ ראיה. אמנם מחמת מיום אשר נתן לי אלקים לב לדעת ועינים לראות חסידתו ופרישתו של אדמ"ו לא זזתי מכותלי בית מדרשו, ותמיד הייתי מסתופף בצלו צל חחכמה והיראה, ויראתי בפצותי שיח לספר בשבחו שלא אפגום בכבודו, כי הן אלא קצות דרכיו ואם אמרתי אספרה גודל מדרגתיו קצר המצע מהשתרע. ומיום אשר נלקח ממנו ארון אלקים מאנה הנחם נפשי כי חשכו הרואות בארובות. אמרתי זה ינחמנו מעצבון ידינו בשמענו אמריו כי נעמו, כמו חלב ודשן תשבע נפשינו. וכל הקורא בו בודאי ימצא מרגוע לנפשו ונשמתו ולכל בשרו יהיה מרפא, וזכות הצדיק יעמוד לי לעורר לבב הקורא לעבודת הבורא, ויראה זרע יאריך ימים. וראוי ונכון לבני ישראל לבל ישיגו גבולם להדפיס הספר הנ"ל תוך משך עשר שנים, לבל יהיו שלוחי מצוה נזוקין, ודסייעם מחילו וממאודו, יהיה כזית הודו. הכ"ד המדבר בצדקה, וכבוד אמ"ו הרב המחבר זלה"ה אשר בו נפשי שוקקה, ולזכות אחב"י בדבריו אשר מפז מתוקה. היום יום ב' מרחשון, ואתח ד' קרן דוד תצמי"ח לפ"ק. הק' אברהם משה במהור"ר צבי הירש בר"א ז"ל מפשעוורסק
הסכמת החסיד המפורסם איש אלקים קדוש יאמר לו מוהר"ר משולם זוסמאן במוהר"ר אברהם ברוך ה' אשר הפליא חסדו עמנו, והוציא לאור תעלומות חכמה אמרים נעימים וערבים של אחי החסיד המפורסם איש אלקים קדוש יאמר לו מוהר"ר אלימלך. והיות מחמת שכל העולם תאבים ומשתוקקים כלו כבר הספרים שנדפסו בק"ק לעמבערג. ועתה העיר ה' את רוח בני, ה"ה האברך הרבני המופלג מוהר"ר ישראל אברהם, והנלוה אליו לדבר מצוה ה"ה הרבני המופלא מוהר"ר שמואל בהמנוח מוהר"ר נטע, להעלות את הספר הקדוש על הדפוס המשובח הטוב והנעים דק"ק סלוויטא, בכן גזרתי לבל ירים איש ידו ורגלו לדפוס את הספר הנ"ל בשום דפוס בלתי רשות המדפיסים הנ"ל משך עשרה שנים מיום דלמטה, והשומע לדברי ינעם. הק' משולם זוסמאן במוהר"ר אברהם מאנאפאלו
איסור העתקה תעודת כבוד הרב הגאון הצדיק הקדוש, בוצינא קדישא, אספקלריא המאירה, מופת הדור והדרו, תפארת ישראל ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא האלבערשטאם זצלה"ה משינאווע
הן זה איזה זמן הגידה לי האשה מרת דבורה, אלמנת המופלג המנוח מו"ה אשר שטראם ע"ה מטארנא, שרצונה להעלות על הדפוס ספר נועם אלימלך, אמרתי לה שטוב הדבר, רק באופן שיהיה ביופי והידור, לא כאותן שבאו בדפוס מטושטשים, אמרה שתדפיסו כתמונת הראשון שהדפיס בנו של המחבר זצללה"ה. ועתה הביאה הקונטריסים שנדפסו והנה הנם מהודרים ויפים מאד. לזאת ראוי ונכון שלא להדפיס ספר זה עד שתמכור הספרים שהדפיסה, היינו ששה שנים מעת שיצאו מהדפוס, שלא להיות שלוחי מצוה נזוקין, ובודאי שארית ישראל לא יעשו עולה. וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב עד יגאלנו גאולת עולם במהרה בימינו אמן. דברי הבעה"ח אור ליום ד׳ לסדר ולכל בני ישראל היה אור, ער"ח שבט שנת "ששון" לפ"ק. הק׳ יחזקאל שרגא האלברשטאם
התנצלות בן המחבר
אפרש נא שיחתי לפני כל ואדברה וירוח לי.
לא אכזב מלי רק האמת אספרה, למען אבאר אשר בלבי ורעיוני היה תמיד למולי.
עוד בחיים חיותו של כבוד אדוני אבי מורי המפורסם הגדול האיש אלקים בוצינא דנהורא שמו נעים כבוד מוהר"ר אלימלך זלה"ה הכ"ם, בהיותם בכאן כמעט כמו מקדש מעט בהתקבץ יחד קודש ישראל לשמוע דברי אלקים חיים יוצאים מפה קדוש מדבר, ועלימו תטוף מלתו של כבוד אבי מורי זלה"ה מצוף דבש, ומצאו בו כל אחד מגמת נפשו ולבו איך לעבוד את ה׳, בהשכיל לבותם כל חד לפי מדרגתו, רבים שתו בצמא את דבריו הקדושים, להיות חקוקים בעט סופר שמור לדורות ולהביאו לבית הדפוס, באמרם לאו בכל יומא ניסא מתרחיש לנסוע תמיד אל כבוד אבי זלה"ה לשמוע מפיו הקדוש ממש, וכשיהיו הדברים נאמרים בספר זכרון, אז נשמח כולנו תמיד בקראנו בו הנהגתינו, ונדע איך להשכיל דרכינו לפני בוראינו ולכלכל את מעשינו כראוי ונכון, כל חד לפי שכלו אשר יבין בו, וכל אחד יאמר שכל הנאמר בו הכל בשבילי.
זאת השבתי למולם, גם אנכי ככם חשקי מאד לדבר זה, ובודאי כך הוא האמת והיושר, אך אי אפשר לעשות שום דבר קטן ודבר גדול בלתי ידיעת כבוד אבי מורי זלה"ה, ובפרט דבר גדול כזה צריך אני להימלך בו, אמרתי אבקשה את הדבר הזה מאתו אולי ישמע בקולי.
רצתי במהירות לכבוד אבי מורי זלה"ה ודברתי הדברים האלה באזניו, והשיב בזה הלשון: אמת נכון הדבר מאד לפני בורא עולם ית"ש שיבא לבית הדפוס, כי כל אחד בודאי ימצא בו מחוז חפצו לפי מעמדו ומדרגתו בעבודה, אך שאיני רוצה שיהיה זאת בעודי בחיים מהטעם הכמוס. ונצטויתי בציווי גמור מפיו הקדוש והטהור שלאחר מותו אראה להביאו לבית הדפוס. וכה אמר: אין לך מצוה גדולה מזו, כי אף שנראין הדברים כפשוטין לפי ראות העין לכאורה, אבל כשיבוא איזה אדם צדיק וישר וחכם וילמוד בזה הספר, בודאי ימצא בו כל רצונו ובזה יאות הדבר אלי.
בעבור הדברים אלו הקדושים ששמעתי מפיו, גמרתי בלבי הדבר להעשות כן למען כבוד הבורא ב"ה וב"ש ויתעלה זכרו, והיה כל מבקש ה׳ באמת להעמיק תוכן הדברים עד היכן מגיעים, עמוק עמוק ימצאנו, והנהגות ישרות ודרכי נועם. וקראתי שם הספר נועם אלימלך על שם כבוד אבי זלה"ה, ועל שם אמירה נעימה כסופה אהובה הנשמעת בקהל קדושים, ואבקשה נא מאת השם הטוב על גמרו של דבר, ד׳ היה עוזר לי.
נא מאוד אהובי' אחי' וריעי' בקשתי מאתכם, שבאם תמצאו איזה דבר שיהיה נראה כטעות או יתור לשון או כדברים פשוטים, בקשתי מאד לעיין בדבר היטב בענין ההוא, ואחר העיון האמיתי אם באמת ימצא איזה טעות, ידעו נכון שהכותב טעה, כמאמר הרמב"ם ז"ל שילוד אשה לא ימלט משגיאה ודלמא אשתלי.
ארוממך שמך הגדול המפואר, על רב טוב אשר גמלת עמי ועד כה עזרתני, ועל הכל הרבית טובך עמי עתה, אשר זיכיתני להוציא לאור תעלומות חכמה אשר יצאו מובהקים מאור עליון, דברי אלקים חיים של כבוד אבי מורי זלה"ה, בטוב הגדול הזה שמחתי ושימחתי.
לכן אתנפל לפניך, אל רחום כהרבית טובך וחסדך עמי בדבר זה להביא לבית הדפוס הספר הקדוש הזה, כן תעזור ותהיה למשען לי.
יהי לבי תמים בתורתך, והספר הזה יהיה תמיד לנגד עיני ולבי ללמוד מתוכו רוממותך הגדולה, ולזכור בשפלותי וחסרוני, למען לא אמוט מהדרך הטוב והישר זה חלקי ועמלי.
מעתה אבקש לפני ד׳ אלהי, אותן האנשים אשר היו בעזרתי להוציא מכח אל הפועל, יהא רעווא שיתברכו בכל הברכות תנו"ך, ויעמוד להם זכות אבי המנוח זלה"ה, ויזכו לעבודתך מתוך הרחבה מרוב כל, וינצלו הם וכל אשר להם מכל נגע ומחלה, ומכל מיני פורעניות ומשחת לבי.
למען כבוד שמך הגדול תעשה ותקיים נא כל הברכות אשר תמיד על פה כבוד אבי מורי הורגלו, להיות מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל עת, ולבטל מהם גזירות רעות בתפילתו הנאמנה במסירות נפשו. אבי שבשמים, זכרה נא אלהי לטובה לאבי כל זאת, ותהי נשמתו הקדושה צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם יצחק ויעקב, וחוס ורחם עלינו ופדנו מכל צער, ואדרבה תשמח לבבנו בשמחתך הגדולה ובישועתך אשר אנחנו מצפים ומיחלים לה תמיד יומם ולילה.
כאשר היית עם אבי זלה"ה, כן תהיה עמי ועם אחי׳ וריעי׳ אוהבי נפשי, ונזכה לילך גם כן בעקבותיו הקדושים, ואשר תמיד הדריכנו לעבודתך יעמוד לנו לבל נטה ימין ושמאל, אל תעזבנו ואל תטשינו, ונזכה כולנו לקץ הגאולה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
כ"ד המתנצל הק׳ אלעזר בהרב המפורסם הגדול מוהר"ר אלימלך זצוק"ל
הצעטיל הקטן
אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:
א. בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה, ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר, או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל, רק מקיים מצות עשה דאורייתא:
ב. בפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ"ל. ועוד יכוין אם יענו אותו כל אומות העולם בכל עינויים קשים, ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח"ו ביחודו, יסבול כל היסורים ולא יודה להם ח"ו. ויצייר בדעתו ומחשבתו כאילו עושין לו כנ"ל, ובזה יצא ידי חיוב קריאת שמע ותפילה כדין:
ג. גם בשעת אכילה וזיווג יכוין כנ"ל, וכשיתחיל להרגיש תענוג גשמי, יצייר במחשבתו כנ"ל, ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות של ונקדשתי באופן הנ"ל מהרגשת תענוג גשמי הזה שהוא מהצרעת משכא דחייא, וכך יאמר וראיה לדבר שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות עשה של ונקדשתי באופן הנ"ל, שאפילו היו חוטפין אותו רוצחים באמצע אכילה וזיווג לעשות לו העינויים קשים, הייתי משמח את עצמי על קידוש השם יתברך יותר מתענוג גשמי הזה. אך יזהר שיהיה דובר באמת בלבבו, ושיהיה אז בשעת מעשה תקוע על לוח לבו בתוכיות ובפנימיות הלב באמת גמור, ולא ישטה את עצמו להיות כגונב דעת עליונה ח"ו:
ד. בכל הדברים שבעולם, הן בתורה הן בתפילה הן במצוות מעשיות, ירגיל את עצמו לומר בזה הלשון: "הריני עושה זאת לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לעשות נחת רוח להבורא יתברך שמו". וירגיל את עצמו לומר זאת בתוכיות ופנימיות הלב, ובהמשך הזמן ירגיש הארה גדולה באמירה זו:
ה. כשיתחיל להתעורר בו מידה רעה ח"ו ממידות רעות שהוא רגיל בהם, כגון עקשנות ובושת של גאוה ועצלות ובטלה המביאה לידי שיעמום וכיוצא בהם, יאמר תיכף ומיד בזה הלשון ובכל כחו: "הכנעני החתי האמורי הפריזי החיוי והיבוסי והגרגשי" וינצל. וירגיל את עצמו לצמצם ראייתו שלא להסתכל חוץ לד׳ אמות אפילו בהיותו בביתו, ובפרט בבית הכנסת ובחדר שלומד. בדרך הילוכו בחוץ ובהזדמן לפניו אשה אפילו אשתו ובניו הקטנים וכיוצא, יצייר לפני עיניו השם אדנ"י:
ו. כשיבא לו ח"ו מחשבה רעה מניאוף, יאמר כמה פעמים "ונשמרת מכל דבר רע", ויהרהר אז בדרשות חז"ל שדרשו עליו שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה, ולא יניח ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו שלא לטמאות שכל העליון ח"ו:
ז. כשיבא ח"ו לידו בהזדמנות כנגדו הסתכלות רעה ח"ו, כגון בהמה וחיה או עוף שנזקקין זה לזה, או טפח מגולה באשה במקום ערוה, או בצורת אשתו נדה וכיוצא בהן, יאמר תיכף ומיד הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם", ולא יטמא את שכלו ח"ו:
ח. ירגיל את עצמו שלא יתחיל לדבר לשום אדם זולת לצורך גדול ההכרח לו, ואף ההכרח ידבר בדברים קצרים מאוד מנופה בי"ג נפה, שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה, ושום לשון הרע ורכילות, ושום הלבנת פנים, ולא שום הראות מעשיו לבני אדם. וירגיל את עצמו בכלל שאמרו חז"ל למוד לשונך לומר איני יודע. כשמדברין אליו בני אדם אשר אין נזהרים מלדבר דברים בטלים, ישמיט את עצמו מהם בכל כחו ובכל מיני תחבולות, וכשלא אפשר לו להשמט מהם בשום אופן, על כל פנים יקצר מאוד מאוד בזה שמוכרח להשיב להם:
ט. ירגיל את עצמו תיכף ומיד כשיתעורר משינתו, יאמר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". ויאמר אפילו בלשון אשכנז בלב שמח: "ברוך אל עליון אשר נתן לי מצות ציצית אלה אשר אני מסובב בהן, ומצות נטילת ידים שחרית להעביר רוח רעה והקליפה הקשה מעל שתי ידים שלי". ויראה שיהיה לבו מלא שמחה באמרו כנ"ל, ויקבל עליו הגדר של מיעוט הדיבור הנזכר לעיל סימן ח׳:
י. יזהר מאוד בהתמדת הלימוד שיעורין כסדרן, תיכף ומיד אחר קומו משינתו ואחר אמרו תיקון חצות והצעטיל קטן, לא יזוז מהספר שלומד בו אפילו שעה אחת. בכל פעם שיישב את עצמו ללמוד, ואחר שיאמר תפלת השב המתחלת "אנא השם" וכו׳ ותפילת התלמוד תורה בשערי ציון המתחלת "הנני רוצה ללמוד", יראה בכל כחו שלא לעשות שום הפסק אפילו במחשבה אחרת, זולת מחשבת הלימוד ומחשבת הצעטיל קטן שהוא לפני עיניו, כי המאור שבה יחזירנו למוטב:
יא. ירגיל את עצמו להתפלל בכל כחו, ובקול המעורר הכוונה להדבק המחשבה לדיבור, ופניו אל הכותל בתוך סידור התפילה בבוקר ובערב, ולא יסתכל לצדדין מתחילת התפילה עד סופה, ובחזרת הש"ץ השמונה עשרה יעיין בסידור לענות אמן בכל כחו על כל ברכה וברכה, ובשעת קריאת התורה להטות אזנו על כל דיבור ודיבור מהקורא כקורא את המגילה, ולעשות עצמו כאילם בבית הכנסת, אפילו קודם התפלה ואחריה עד הליכתו לביתו:
יב. יצייר במחשבתו תמיד, ובפרט בשעת קריאת הצעטיל-קטן הזה, כאילו איש אחד עומד סמוך לו ומעורר אותו בקול רעש גדול לקיים כל הנהגות אלו, ואל יפיל שום דבר ארצה אפילו נקודה קטנה, וכשירגיל עצמו כך, אזי במשך הזמן יבוא עליו התעוררות גדול מצד נשמתו, רשפי אש שלהבת י"ה:
יג. לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם, ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תורתינו הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו ולבו, הן בשעת תורה ותפילה, הן בשכבו על מטתו, והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל, משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה:
יד. יזהר מאוד ומאוד לחזור לפעמים בכל מעת לעת זה הצעטיל קטן, ויפרש כל תיבה ותיבה בלשון אשכנז, וזה יהיה לו חוק ולא יעבור מללמוד קודם הזיווג פרק ט"ז בראשית חכמה והנהגות האר"י ז"ל, ואם יישאר לו פנאי, ילמוד גם פרק י"ז מראשית חכמה הנ"ל, וזה יהיה לו חוק ולא יעבור:
טו. קודם נטילת ידיו לאכילה יאמר "תפילת השב" של רבינו יונה ז"ל, ואחר אכילת המוציא יאמר בזה הלשון: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, אין אני אוכל להנאת גופי חס ושלום, רק שיהיה גופי בריא וחזק לעבודתו יתברך שמו, ואל יעכב שום חטא ועוון והרהור רע ותענוג גשמי את היחוד קודשא בריך הוא על ידי ניצוצות קדושות של האכילה והשתיה הזה", ויכוין כשהוא אוכל דבר מה או שותה דבר מה, שהטעם שהוא מרגיש בפיו בשעת לעיסה ובשעת גמיעה, היא פנימיות הקדושה וניצוצות הקדושה השורה במאכל או במשקה ההוא, ועל ידי האכילה והטחינה בשיניים והאיצטומכא נברר הפנימיות מהמאכל שלא יעשה מותר להשפיע לחיצונים, ואז נפשו נהנית מהפנימיות והפסולת נעשה מותרות ונדחה אל החיצונים, ויקבל אז במחשבתו שתיכף ומיד כשירגיש שיצטרך לנקביו, לא ישהה את הפסולת בקרבו לטמא ח"ו את מוחו ולשקץ את נפשו להשהות את הצואה והשתן בקרבו אפילו רגע אחד. וגם יצייר לפניו בשעת אכילה האותיות "מאכל" בכתב אשורית, ויהרהר שעולה צ"א כמנין הויה בשילוב אדני:
טז. האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע, לכן יזרז את עצמו לתקן מדותיו בשנת י"ח דוקא כמו שאבאר. כגון מי שנולד בטבע של עקשנות, ישבר את טבעו מ׳ יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו. וכן מי שבטבע עצל, ירגיל את עצמו מ׳ יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות, הן בהולך לשכוב על מטתו, הן לקום בבוקר ממשכבו, הן בזריזות לבישת בגדים ונטילת ידים ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבית הכנסת תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן. וכן מי שטבעו ביישן מהחלק של בושה רעה, ירגיל את עצמו מ׳ יום להתפלל דוקא בקול רם וכח תנועת אבריו, ולקיים כל עצמותי תאמרנה, ולברך על התורה בקול רם, עד שיעזרוהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו. וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדבור שלו, ירגיל את עצמו מ׳ יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו, הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת לימוד, כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון. וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו, ירגיל את עצמו גם כן מ׳ יום וילמוד יותר מהרגל שלו, ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי, ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מידות הרעות עד תומם:
יז. בכל עת שהוא פנוי מהתורה ומהתפילה, ילמוד את עצמו בעל פה דברים הצריכים לו, כגון תיקון רחל ותיקון לאה, ותפילת השב, וברכת לבנה, ובריך שמיה, ועל הכל, ומודים דרבנן, ויהרהר במצות עשה של ונקדשתי וכו׳ ככתוב לעיל.
כל זה מצאתי בכתב יד: