נוסחת הגר״א על מסכת שמחות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ט
הלכה א
קורע ועל רבו שלמדו חכמה חכם שמת הכל קרוביו הכל קורעין עליו הכל חולצין עליו הכל מברין עליו ברחבה רשב"א אומר על כל אדם כל שעומדין עליו בשעת:
הלכה ב
והיה:
הלכה ו
ר' יהודה אומר כל:
הלכה ח
אפרקסותו אין מעכבת את הקריעה ר' בנימין משום ר"ע אומר קורע את אפרקסותו:
ז':
הלכה יא
עד שישלח פרע ויגערו (ועי׳ באור זרוע הל׳ אבילות סי׳ תמ"ו):
הלכה יב
ויאמרו (וכ"ה בירושלמי סוף מ"ק):
הלכה טו
מוסיף וקורע עד היכן הוא קורע והולך:
מרחיק מן הקרע ג' אצבעות וקורע נתמלאו מלפניו מחזירו לאחריו נתמלא מלמטה. אין קורעין אלא בשתי הומריות והקורע מלמטה ומן:
הלכה טז
חירום:
ומן:
הקורע את הסולמות ואת הלקט ואת השלל ואת המלל לא:
תחלת קריעה טפח ותוספתו ג' אצבעות דברי ר"מ ר׳ יהודה אומר קרע שבתחלתו ג' אצבעות ותוספתו כל שהו. קטנים אחרים מקרעין להם מפני עגמת נפש. וקורע על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו. הקורע לשם כבוד הרי זה מאחה מיד:
הלכה יז
והנכנס לפנים:
חייב לקרוע נכנס לפנים מן הצופים חוזר וקורע ירד ועלה ירד ועלה על כל פרק:
הלכה יח
מחבירו:
ואסור להפכן למטה ולהאחותן דברי רשב"א וחכמים מתירין רשבג"א השואל:
ונותן לו דמי קרעו:
רשאי:
הלכה יט
כאן צ”ל מ"ש למטה כיוצא בדבר כו׳ עד לשם שמים:
הלכה כ
וכל המרבה (וגירסת הרי"ף ורא׳׳ש פ"ג דמ"ק וטור מפני שאמרו כל המרבה):