נוסחת הגר״א על מסכת סופרים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א
הלכה א
תפילין ומזוזות:
וסמך לו:
הלכה ה
מחוק ל"ג (וכ"כ התוספות במנחות דף לא: ד"ה הא ועי׳ ש"ך יו"ד סימן רע"א ס"ק י׳):
הלכה ח
כל אחד ואחד תורה בפני עצמו:
ותצחק שרה בקרוביה (וכ"ה בכ"י):
שור (וכ"ה בכ"י):
וישלח את זאטוטי בני ישראל:
הלכה י
בה דברים של תרגום. עברית שכתבו תרגום ותרגום שכתבו עברית אל יקרא בו ואיזהו תרגום יגר שהדותא וחביריו ויש אומרים לא דברו אלא על יגר שהדותא וגלעד שהם שתי לשונות של עברית ותרגום שלא יהפכם. האזינו וכו׳:
הלכה יא
התורה ושייר בה פחות מדף עושה:
הלכה יב
שלא:
הלכה יג
אשה:
שאינו מוציא רבים י"ח אינו רשאי לכתוב:
הלכה יד
(סוף הפרק): (כ"ז הוא גירסת התוספות ורא"ש אבל גירסת הרמב"ם הביא הב"י ביוד סימן ער"ה) איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש השיטה. וכמה יניח בסוף השיטה ויתחיל בראש השיטה ותהא נקראת פתוחה כדי לכתוב שלש תיבות של שלש אותיות. גמר הפרשה בסוף השיטה משייר שיטה אחת. גמר בסוף הדף מניח שיטה אחת בתחלת הדף ואם נשארה שיטה בסוף הדף מתחיל מתחלתו. ואיזו היא סתומה כל שהניח באמצע השיטה וכמה יניח באמצע השיטה ותהא נקראת סתומה שלש תיבות של שלש שלש אותיות (ועמ"ש רבינו באו"ח סימן ל"ב ס"ק פ"ג):