נוסחת הגר״א על אבות דרבי נתן· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק לה
הלכה א
בירושלים:
הלכה ב
תושב:
דנין בה בן:
נחלט:
בתים אבל לוקחין בה שכר:
ולוקחין:
הלכה ג
והיה בנימין הצדיק מצטער עליה שנאמר (שם לג) חופף עליו כל היום לפיכך:
הלכה ד
יהודה באותה:
שידעו שבית:
תחום שבין:
הפרישו דושנה:
שנא׳ (במדבר י׳:ל״ב) והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה׳ עמנו והטבנו לך וכשנבנה בהמ״ק עמדו ופינו:
ומנין הם מתפרנסים מן הצדקה אמרו כשיגלה:
שנאמר (במדבר י׳:כ״ט-ל׳) כי ה׳ דבר טוב על ישראל וגו׳. ר״ש אומר בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה הניחו הכל והלכו משם שנא':
וגו':
במלאכתו:
היה:
הלכו חסידים אצל חסיד:
הלכה ה
טומאה:
ולא אירע נותר מעולם:
הלכה ח
נכנסים:
שאפילו כל ישראל: