פרק ד
הלכה א
בל קורס נבו ועד עכשיו חזירך בין שיניך ואתה:
לך כי גרים הייתם בארץ מצרים:
הלכה ב
גר לפי שסורו רע הזהיר עליו הכתוב הרבה שנאמר:
הא לפי שסורו רע הזהירה עליו התורה:
הלכה ג
שנא׳ ואתה ישראל עבדי יעקב וכו׳ נאמר אהבה:
שנ׳ (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי לי בני ישראל עבדים ונקראו גרים עבדים שנאמר:
להם לפני ה׳:
ה׳ צלך על יד ימינך:
מתגייר אלא עד בן עשרים או בן שלשים אלא שהיה הקב"ה ממשמש ובא עד שהגיע לצ׳ט שנה שלא לנעול דלת בפני גרים ולתת ימים ושנים ולהרבות שכר עושי רצונו שנאמר ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
המלך ע"ה:
תושב ככל אבותי:
האומר בא"י גר:
העם היושב בה נשוא עון:
המקום שנאמר זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה זה יאמר:
סוף הספר