אור ברסלב
נאות דשא שאלה קיט

נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ

שאלה קיט

שאלה קיח

איברא בפיצול מקמא שתחתיו גומא והפיצול הוא ארוך יותר מהגומא:

בהא יש לדון קצת דבזה ליכא סברא להתב"ש והסכימו בזה הנה"כ וכל האחרונים במגבא לאסור משום דהא ודאי יתרת הוא וא"כ לכאורה במקמא דיש להתיר כה"ג דהו"ל יתרת מקמא זולת אם הגומא יש בו חסרון כשיעור דנהגינן להטריף אז טרפה מחמת החסרון כיון דזהו היא יתרת ולא פיצול אם כן איכא חסרון בריאה דבשלמא פיצול שתחתיו גומא אין הגומא נחשב לחסרון כיון שהפיצול ממנה הוא וממלאו אבל זה שנדון ליתרת ממילא הגומא הו"ל חסרון אבל אם אין בגומא כשיעור ובאופן שיהיה טרפה אז כשר משום דהאי לאו פיצול הוא אכן נ"ל לכאורה דיש טעם אחר לאסור אף בזה למאי שהסכימו האחרונים דיתרת מקמא הו"ל ריעותא לענין להצטרף להיות תרתי לריעותא וכן חסרון בריאה אפילו כל שהוא נמי הו"ל ריעותא כיון שהרמב"ם מטריף קמט וחסרון אפי' כל שהוא א"כ זה שנדון ליתרת הו"ל תרתי לריעותא דהיינו היתרת והגומא דהא שניהם סמוכים זה לזה הו"ל ב' לריעותא ואסור אפי' אם אין בגומא חסרון כשיעור המטריף דהא מ"מ ריעותא הוי וה"ט שייך נמי בשאלה שבסימן הקודם שהוא קצר מהגומא דיש לאסרו ממ"נ דאם הוא פיצול הו"ל פיצול מקמא ואם הוא יתרת הו"ל ב' לריעותא דבשלמא התב"ש שהכשיר בההוא דלעיל סימן קי"ז פיצול מגבא שהוא קצר מהגומא ותלה הדבר שהוא פיצול וכ' דאין טרפה אא"כ נשאר בגומא כשיעור המטריף ורצונו דאע"ג דכל גומא שתחת פיצול אינו נקרא חסרון היינו לפי שהפיצול ממלאהו משא"כ פיצול זה שמחולשתו לא גדל וחזי' שאין יכול למלא הגומא מש"ה הנשאר הו"ל חסרון ואם יש בו כשיעור טרפה אפ"ה לא תקשי דא"כ אפי' אין בו כשיעור נמי יהי' טרפה מכח תרתי לריעותא דז"א דנהי דהחסרון הוא ריעותא כיון דהרמב"ם מטריף אפילו בכל שהוא מ"מ פיצול מגבא אינו נקרא ריעותא כלל ואינו נעשה ב לריעותא וכן נמי אפילו למה שבארתי בסימן קי"ז שאין בטעמו של התב"ש די להתיר משום דחיישינן שמא הוא יתרת ואפ"ה התרתי שם משום דאפילו הוא יתרת כשר לשיטת רש"י ע"ש בדברינו וא"כ לכאורה לדברינו קשיא דכיון דאנו דנין אותו ליתר א"כ כיון דהוא קצר מהגומא א"כ נשאר קצת חסרון שלא נתמלא מהגומא וא"כ הו"ל ב' לריעותא אפ"ה לק"מ כי לא אמרינן רק שהוא ס' יתרת וממילא כיון דאפילו אם יתרת הוא אינו טרפה רק מכח ב' לריעותא א"כ הו"ל ס' תרתי לריעותא שהסכמתי לעיל בסימן פ"א דשרי וא"ש משא"כ בנ"ד שהוא ארוך מהגומא דבהא ליכא שום ספיקא אלא שהוא בודאי יתרת א"כ הו"ל ב' לריעותא וכן בההוא דסימן הקודם נמי לית ביה ספיקא דהא ממ"נ הוא אסור דאם הוא פיצול בלא"ה אסור ואם הוא יתרת א"כ הו"ל ב' לריעותא ממילא דהו"ל ודאי ב' לריעותא ולא ס' וכן ראיתא שדיבר קצת מדברינו הרב בשפתי דעת סימן ל"ה סקל"ז ע"ש והנה אע"ג שהעליתי לעיל (בסימן ע"ה ובסימן ע"ו) דיתרת אפילו מקמא לא חשיב ריעותא כלל להצטרף לב' לריעותא וא"כ הי' ראוי להכשיר בזה מ"מ הא כתבתי שם בסימן ע"ו דמטעם אחר יש לאסור כיון דיתרת מקמא קולא גדולה היא לכן בהצטרף אליו עוד ריעותא כ"ד יש לאסור ע"ש בדברינו באורך ולכן כך נ"ל לדינא דפיצול מקמא שארוך מהגומא יש לאסור בתורת ב' לריעותא:

אולם אני אומר דאם רואה המורה שאותו היתרת מושרש היטב בריאה יוכל להכשיר משום דחקרו מקצת האחרונים בפיצול מקמא אם הוא מושרש היטב אין סופו להתפרק אלא דלא קיי"ל כך ופשיטא שיש לאסור דמי בקי כל כך כמה הוי מושרש היטב ומ"מ בזה דיש כמה צדדים חדא דדין ב' לריעותא אין לו שורש בגמרא רק מדברי הראב"ד וגם בדברי ראב"ד לא נזכר אלא ריעותא על ריעותא כגון סרכא תלוי' מבועא אבל ריעותא סמוכה לאחרת חדשו האחרונים מדעתם ומש"ה כיון דמעיקרא דינא ביארתי לעיל דיתרת אינו ריעותא כלל לכן יש להקל בהא אלא דאפ"ה אין רצוני להקל משו' שיש עוד סברא לאסור דיש לחשוש שמא מ"מ פיצול הוא ומה שהוא ארוך מהגומא לפי שהריאה נתגדלה והתחיל החסרון שבה להתמלאות ולהתרפאות כמבואר בסימן ל"ו בדין קמט ע"ש בהגה"ה דחסרון מתרפאה לפעמים א"כ יש לתלות בפיצול ואף דנראה מדברי האחרונים דלא שכיחי כה"ג מ"מ סניף לאיסור מיהת הוי ולכן עכ"פ היכי שהוא מושרש יפה דאז גם פיצול אית בי' סברא להכשיר כנ"ל נ"ל דיש להקל בו. מיהו בההוא דסימן הקודם אפ"ה בה"ג יש לאסור חדא דשם הספק שקול דנוכל למתלי שהוא פיצול והו"ל פיצול מקמא ולא סמכינן על מה שמושרש יפה ותו דכיון דהתם ממ"נ טרפה או מטעם פיצול או מטעם ב' לריעותא משא"כ בההוא דסימן זה לא מסתבר כלל לתלותו בפיצול וא"כ עיקר שבאנו לאסרו הוא משום ב' לריעותא וכבר כתבנו שיש כמה צדדים לומר דאין זה ב' לריעותא חדא דיתרת אינו ריעותא ותו דאינו ריעותות רק סמוכות ולא זו על גב זו לכן בהא דעתי להקל היכא שהוא מושרש יפה וכאמור זהו הנלענ"ד בדינים הללו:

תוכן העניינים

נאות דשא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה