אור ברסלב
נאות דשא שאלה מח

נאות דשא· רבי דוד שלמה אייבשיץ

שאלה מח

שאלה מז

ועל הטענה הרביעית שטוענים השותפים ואומרים שבעבור החזקה של הכפר שישבו מקדם נתנו סך הרבה ועתה נטל חזקתם גם אמרו שעשו שם באותו כפר רעפוראציע מה שהי' צריך תיקון כמה בנינים מה שהוא הכרח להאורנדא:

ודאי דצריך לשלם להם בעד החזקה שגזל מהם וכמבואר בדיני חזקה דכה"ג מיהו ח"צ ליתן סך רב כפי שטוענים השותפים שנתנו בעד החזקה כמבואר בלשון השאלה ברסימ"ן מ"ו אפילו אם יבררו שהאמת כדבריהם רק כפי ששוה החזקה עפ"י שומת בקיאים וענין חזקה זו הוא עפ"י תקנה המבואר בתשובת הב"ח הובא במסגרת סימן ק"מ שמי שהחזיק באורנדא אין שום אדם רשאי להשיג גבולו. ודבר זה שוה איזה סך והיינו ענין החזקה דכנה"ג ואעפ"י שאין שייך עתה כ"כ דיני החזקות משום דבזמנינו זה בעו"ה בטל התוקף דין תורה והרשעים נשאו ראשון איש הישר בעיניו יעשה ואין כח למחות ביד עושי עול מ"מ לא בטלי לגמרי החזקה אעפ"י שאינו שוה עתה כמו שהי' שוה בימי קדם בעת שהי' שבט ביהוד' ומחוקק בישראל מ"מ גם עתה שוה איזה סך משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ורשעים לח שכיחי כ"כ ואף אם אינו סר מרע מצד יראת שמים מ"מ סר מרע מצד הבושת אשר הוא סימן אחד מסימני הטהרה אשר בזרע ישראל וזה פשוט. ובמה שלקחו השותפים הנ"ל את פלוני שיהא להם שותף בכל הגלילות בזה לא אבדו חזקה שלהם ובודאי נשארו בחזקתם ואף לפי דברי פלוני שאומר שהשותפים מחלו לו וסלקו את עצמם מכל השותפות כמבואר בהשאלה בסימן מ"ו מכל מקום החזקה מאורדנא שלהם לא נמחל והם קודמים לשכור אותו כפר אצל פלוני מכל אדם ואפילו פלוני עצמו אם הי' רוצה להחזיק אותו כפר לעצמו לא הי' רשאי וזה נלמד בק"ו מדין המולקי המבואר בחזקות דכנה"ג הובא במסגרת השלחן סימן ק"מ ע"ש באות ה' דאם א' יש לו חזקה בבית אחד אצל כותי ואח"כ מכר הכותי כל החצר לישראל שיהי' לו מולקי דהיינו לחלוטין אין הקונה יכול לדחות המחזיק הראשון וזה פשוט משום דמה מכר ראשון לשני כו' רק תקנת תוגרמה שיוכל הקינה לשלם דמי החזקה למחזיק. אבל עכ"פ החזקה לא נתבטלה וא"כ אפילו פלוני הזה הי' קונה כל הגלילות אצל האדון שיהי' הכל שלו לחלוטין ואפ"ה נשאר המחזיק בחזקתו מכ"ש שלא קנה לחלוטין רק שהאדון השכיר לו פשיטא שנשארו השותפים בחזקתם ומובן מזה דאף שמחלו לו כל השותפים באופן שישאר בידו כל הגלילות מ"מ אין זה ענין לחזקתם ובמה שביררו לעצמם חלק הג' ליכא מחילה לחזקתם לא מבעיא לפ"ד השותפים שהיו אנוסים עפ"י דבורו של פלוני שלא רצה ליתן להם החלק הב' רק ביוקר גדול כמבואר בגוף השאלה בסי' מ"ו א"כ ודאי דליכא מחילה אלא אפילו לפ"ד דמכחיש זאת:

ואומר שלא הי' ביוקר מ"מ הרי לא מחלו החזקה רק באופן שישארו בחלק הג' ונמצא שאח"כ שלקח פלוני מהם בגזילה החלק הג' צריך לשלם להם דמי החזקה וכ"ת כיון שאמרנו כבר בסימן מ"ו שישלם פלוני להם דמי חלק הג' א"כ הוי חלק הג' שלהם ובאופן כזה מחלו החזקה הא ליתא דהא אינו משלם להם בעד חלק הג' רק בתורת גזלן שמשלם כשעת הגזלה כפי מה שהי' שוה להשכיר ומי ששוכר האורנדא הוא עושה זאת להרויח וא"כ ודאי שהשותפים נתרצו אדעתא דהכי להניח חזקתם בכפר הראשון אם ישארו באורנדא דחלק הג' משא"כ על אופן כזה שיקחו האורנדא דחלק הג' וישכירוה לאחרים שהוא משא ומתן בעלמא אדעתא דהכי ודאי לא מחלו חזקתם מש"ה אעפ"י שישלם להם בעד החלק הג' אפ"ה צריך לשלם להם בעד החזקה וכ"ז פשוט למי שיש לו מוח בקדקדו.

ובדבר תיקון הבנינים שהוציאו בכפר הראשון שלהם ג"כ צריך לשלם להם עפ"י בירור ושומת הרעפיראציע חדא דהא משתרשי לי' שאם לא היו הם מתקנים הי' צריך זה הגזלן להוציא הוצאות הללו ועיין בפ' המפקיד דף מ"ב ע"ב וכן מבואר גם מאותה תשובת הב"ח בסימן ס"א שהבאתי בסימן הקודם שהמשיג גבול צריך לשלם כל הוצאות שהי' לו ומכ"ש לפ"ד תשובת רש"ל שהבאתי בסימן הקודם שכל מה שגרם להזיק לו כגון החובות שעשה חייב לשלם לו מכ"ש הוצאות אלו וכן מבואר בכנה"ג בענין המולקי שם באות ז' שהקונה המולקי צריך לשלם להמחזיק דמי החזקה והוצאות סיוד וכיוד ע"פ שומא יעו"ש. וכן עוד שם באות נ"ג רבותא יותר מזה דאפי' במקום שאבד חזקתו מ"מ צריך המחזיק השני לפרוע לו הוצאות שהוציא על בנין הבתים להמחזיק הראשון יעו"ש וכ"ז ברור ואי תימא שמחלו זאת בעת שביררו החלק הג' ז"א וכמ"ש תחלה לענין החזקה הכל נאמר גם לענין זה ועוד י"ל לענין זה דלא הי' כאן מחילה כלל דאפי' הי' נשארים בחלק הג' ג"כ למה לא יוכלו לתבוע ממנו הוצאותיהם שהוציאו שם מה דמשתרשי לי' בהא סלקינן ונחתינן שצריך פלוני לשלם להם דמי החזקה ודמי הוצאות תיקון הבנינים ע"פ שמאים ונתבארה הטענ' הרביעית בס"ד:

תוכן העניינים

נאות דשא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה