מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער
פרק מו · פסקה א
אי להם. אוי להם:
שנאמר וארא כו'. אדלעיל קאי רק שהפסוק בנתינת טעם לשבירת הלוחות שלא מרצונו נעשה רק שהיו כבדים עליו. ועיין בפרשת עקב ובתנחומא פרשה זו:
[לישראל עמידה גרסינן]:
שפנה. כלומר הפנה והסיר ולשון ויפן קדריש:
חטייה. חטא שלהם. [ה"ג לקמן פרשה מ"ז ובתנחומא פר' אמור תשעים ותשעה חלקים ועיין זה במדרש קהלת בפסוק עת ללדת]. וכולהו כמו שהם נדרשים במדרש קהלת: