מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער
פרק ל · פסקה טו
[למלך תן וגו'. ידין גרסינן:
לפניו. כלומר להלן:
[הכי גרסינן יתן לו אשה וגו']:
למדה זו שימכרו ממכרת עבד ורבו ימסור לו שפחה:
שתקנו הסייג הזה. כלומר תיקון סופרים הוא ולקרותו כבבת עינו שלפי האמת צריך להיות עיני ומוסב על הקדוש ברוך הוא אלא שהסופרים תקנו וסייגו לקרותו עינו מפני כבודו של הקדוש ב"ה:
[ועיין מה שכתבתי מזה בב"ר פרשה מ"ט בפסוק ואברהם עודנו עומד לפני ה']:
לא שמרדו בהם לא משום שישראל מרדו בהם אלא זדון לבם השיא אותם: