מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער
פרק כט
פסקה א
קול אלהים. שהיה לו לכתוב קול אל. [ועיין מזה בב"ר פ"ח]:
בקנה רצוץ. כלומר בדחייה בעלמא. ולאחר צאת המינים משם א"ל כן. [וה"ג בהדיא בספר עבודת הקודש בחלק היחוד פרק י"ב]:
בכח של כל אחד ואחד. ולכן אמר קול אלהים כלומר קולות הרבה ואלו היה כתוב קול אל היה פירושו קול חזק אחד וכן פירש בעל עבודת הקודש:
פסקה ב
[ה"ג עשרים ושנים אלף ירדו כו'. ועיין בילקוט תהלים כי כן הוא]:
הנאין והמשובחין. לשון שנאן קדריש השי"ן לשמוש:
ביו"ד. שם של ארבע:
טבלא. דף:
פסקה ג
שעל מנת כן. סיפיה דקרא קדייק אשר הוצאתיך וגו'. [כמו שכתוב בעשרת הדברות ועיין בילקוט:
פסקה ד
ה"ג פרחה נשמתן על שדבר וכו']:
פסקה ה
וישלח משה כו'. סבר קודם מתן תורה בא והלך לו:
פסקה ו
מכבדין אותה. במכבדת:
קיטאות. פי' הערוך מחצלאות חשובות:
שנאמר ויכלו. דרשו מלשון כלילה ועטרה:
פסקה ז
ואני אשא. מלשון לקיחה כד"א ישא את ראשך:
פסקה ח
לאמירה. כלומר לשלום. ועיין בערוך ערך אמר החמישי:
פסקה ט
[לומר אם על בניו כו' לפיכך אמר מי לא ייראך לומר כו'. על אחרים בתמיה]:
ממקדשיך. כמו שדרשו חז"ל אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך מן המקודשים אתה יראוי אם תעשה דין בהם כל שכן באחרים:
דניסטום. פי' הערוך מלוה:
כל אלו למה. כל אלו החרדות למה הלא לא היו אלא מפני שדבר כו' ועל כך צוח הנביא אריה שאג וגו' אפילו לדבר של חיים מי לא יירא:
ונתנה מקום. עמדה ממקומה ופנתה לו מקום:
בלצא. שם אדם:
עלי לקבל. עלי עשור קרי ביה. עלי עי"ן קמוץ והלמ"ד פתוחה:
ה' אלהים דבר. סיפא דקרא דאריה שאג הוא:
ולא יסף. בשעה שיצא אותו קול לא יסף לצאת עמו עוד קול אחר:
בת קול. קול הברה. אבל הקב"ה כו' וזהו לא יסף שלא היה שם קול נוסף:
כומרים. עובדי הבעל:
שאם ידבר כו'. אם היה מדבר שום בריה היו הכומרים אומרים זהו קול של הבעל והוא ענה אותנו:
אנכי אנכי כו'. בשביל שקבלתם דבור אנכי אנכי אנחם אתכם: