אור ברסלב

מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער

פרק כג

פרק כב

פסקה א

מאז. ממה דכתיב אז ישיר:

אגוסטוס. שם למלך אדיר. ועיין בערוך ערך אגוסטא פלן:

על הלוח. לא נתבאר לי ואולי כשמציירין אותו על הלוח היו מציירין אותו מיושב דרך חשיבות:

פסקה ג

ירדינון. לפי הענין הוא עשב או אילן מר ואולי הוא עצי הרדופני המוזכר בפרק כל שעה ובפרק אלו טרפות ובמכילתא ועי' כ"ז במכילתא:

פסקה ד

ואין אז אלא לשון בטחון. הוא כעין ד"א שלפיכך קלסוהו בלשון אז על שבטחו בישועתו וירדו לתוך הים:

פסקה ה

מלבנון. דרשו לשון לבנים:

[איני יכול להלחם גרסינן]:

שניר בזכות יצחק כו'. עי' במדרש חזית פסוק אתי מלבנון. וע"ש בילקוט ותמצא קורת רוח וטעם טוב:

פסקה ז

אחר נוגנים אלו המלאכים. אחר פירושו ואח"כ כמו והנה איל אחר נאחז בסבך:

פסקה ח

[יוצאת לשדה. עי' מזה לעיל פ"א]:

טינרין. סלעים:

[ה"ג אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש. ועי' בפ"ק דסוטה:

פסקה ט

שעשה הקב"ה בהם גרסינן:

כתיב אחריו גרסינן]. ה"ג במדרש חזית (א' י'):

פסקה י

אלא בונות ירושלים כו'. עד יושבין ומבנין אותה. אותה העיר ירושלים. ובמדרש חזית נתבאר יותר היטב:

מטרפולין. פי' הערוך שתי תיבות הן מטרא אם בלשון יון פולין עיר כלומר אם ועיקר של כל העיירות. ודרש בנות כמו חשבון ובנותיה:

כיריעות של מי שאמר כו'. זה הרקיע כד"א נוטה שמים כיריעה וכתיב וימתחם כאהל לשבת:

מה השלמה כו'. במדרש חזית (א' י"א) גרס מה יריעות שלמה זו כו'

פסקה יב

נהיה אומרים כו'. מלת לאמר קדריש:

פסקה טו

ועטרה. עזי כמו עדי בחלוף ז' בד' בלשון תרגום אחז אחד. זה דא. אזנו אודניה וכן רבים:

היה לי. וא"ו הפתוחה מהפכו לשעבר ומ"מ מדלא כתיב היה לי דרשו גם כן בלשון עתיד ויהיה לי:

[הן אומרים באיזה מקום גרסינן]:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על שמות רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה