מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער
פרק כא
פסקה ב
אדני צוה ה'. משמעותיה אדני צוה לה':
פסקה ג
[ה"ג ועבדוהו וגו' וכל יצר מחשבות מבין. פסוק הוא בדברי הימים]:
הצדיק בן יומו. מה שיש בלב הצדיק היום הזה אינו יודע בתמיה:
פסקה ה
אצלי הם כיונה. וזהו יונתי:
כיונה פותה. לשון פתוי שהם נפתים לשמוע לי לכל אשר אצוה אותם:
[ופרעה הקריב וגו' גרסינן]:
אמר הקב"ה מה תצעק. עיין במדרש חזית (ב' י"ג):
[אין סוגר אלא חיות. עי' לעיל פר' ט"ו ובמדרש חזית בפסוק יונתי]:
פסקה ו
(יקוו. ע' בב"ר רפ"ה ובאיכה רבתי פסוק פרשה ציון):
לאיתנו. קרי ביה לתנאו:
מיד ראה הקב"ה. הים ראה להקב"ה:
שחזרו. על המצרים:
פסקה ז
כבד את רופאך. כן יקדים התפלה קודם הצרה וזהו לא בצר כדאיתא בסנהדרין (מ"ד):
מתגשש. מתעסק ומשתדל ומטפל:
אני מביאו. התייש:
איש תם וישר וגו'. גרסינן וסיפיה דקרא וירא אלהים וכתיב התם הירא את דבר ה' שעבדי פרעה. ועי' מזה בב"ר פר' נ"ז:
הרטה. הטה ועקם כן פירשו הרד"ק בספר שרשים:
פסקה ח
הפדגוג. אומן המגדל בני המלך:
[החרציתי לבני גרסינן]:
האיך נחזור. בשעה שאמר הקב"ה וישובו ויחנו לפני פי החירות:
ופרצת. לשון בקיעה ופרצה חדא מלתא היא:
[ה"ג הכתבתי עליך בכל כו'. עד ברשותי והים ברשותי וכבר עשיתיך גזבר עליו שנאמר כו' כיון שבאו ישראל לתוך הים גרסינן:
פסקה ט
ה"ג השלך את מטך]:
שנאמר הרם כו'. כד"א וירם את המחתות מבין השריפה. הרומו מתוך העדה:
פסקה י
אם בים. ממש במים למה כתיב ביבשה אם ביבשה והאי ים במקום שעכשיו ים ומים למה כתיב בתוך כו' דמשמע בקרב המים ממש:
אלא להזכיר כו'. נראה שדרש לא חסרת כאלו כחיב לא חסרת רק דבור:
פסקה יא
אתליטים. פי' הערוך שרים: