אור ברסלב

מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער

פרק יב

פרק יא

פסקה ב

שרט לו שריטה. דייק מדכתיב כעת הכ"ף קמוצה. פירוש כעת הזאת ממש מעת לעת:

שלא היה כמוהו וכו'. דאל"כ הל"ל במצרים לא היתה כמוהו כעין שדרשו ונתן בידה דמרבינן כל היכא דאיכא ברשותה מדלא כתיב ובידה יתננו במסכת גיטין ר"פ הזורק [וכן רבים והרמב"ן הביא גירסא אחרת וכתב עליה ולא הבינותי]:

פסקה ג

כדי שיבא הברד כו'. פירוש כדאי והגון הוא שירד על הכל מאחר שאינן מאמינים לחוס על עצמם ועל בהמתם:

פסקה ד

ושחין ע"י כולם. כדלעיל פר' י"א:

הוא ובית דינו. ובמדרש חזית (א' י"ד) דייק לה מדכתיב וה' דבר עליך רעה והלא ה' הוא מדת הרחמים. אלא הוא ובית דינו. וכן הוא במ"ר פ"ג והוא בירושלמי דברכות:

סנקליטון. פירש הערוך שרי יועציו:

היה יושב. המצרי כן הוא בתנחומא בהדיא:

היה יושב כו'. שהברד היה למטה והאש למעלה שנאמר והאש מתלקחת בתוך הברד וכ"ה בתנחומא:

כפרנותא דרומנא כו'. כקליפה של רמון שהגרעין נראית מבפנים. ועיין במדרש חזית בפסוק צאינה ובפרשת נשא פ' י"ב פירשתיו:

צהובין. נראין בפנים רגזניות זה לזה:

[ה"ג שלום ביניהם והכו במצרים]:

מת לקחת. בתוך האש לקחו והלקהו לאחר שמת כבר במכת הברד. [במדרש תהלים מזמור ק"ה]:

אנבטאות. הבנתי בילקוט תהלים שהוא גדר וכותל:

ולא היו יכולין. הבהמות לצאת:

ושוחטה. כדי להאכילו לבני ביתו. כ"ה בילקוט תהלים:

בא נח מל. בא בנחת וכרת הכל ובשו"ט גרס בא חן מל ור' פנחס סבר שירד בחזקה:

כפילקין. דבר הכורת ועושה בחזקה וע"ע פלק. ובתנחומא ובערוך גרס פילכין. ופירש בו גרזן בל' יון. ובילקוט תהלים (חת"ך) משמע שדברי ר' פנחס מפרש דברי ר' יודא. אך בשו"ט מזמור ק"ה איתא שעל הגפנים ירד בחזקה כפילקין על ידי שהם רכים ועל האילנות בא בנחת:

פסקה ה

כמו שלא הייתם כו'. דייק מדכתיב טרם וק"ל:

פסקה ו

לקישות. מאוחרות ועדיין לא היו קשים ועומדין בפני הרך ובפני הקשה. כמו שפירש"י בסדר זה:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על שמות רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה