מתנות כהונה על שמות רבה· רבי יששכר בער
פרק ד
פסקה א
מה שנא כו'. אם היה נוטל חמור משלהם מה היה טוב מן הלסטים ומה צריך לומר לא חמור אחד כו':
[ויעמוס כו']. ה"ג כמה דתימא וישאו את שברם על חמוריהם וכתיב ויעמוס כו':
שנתברר. שלא נתרצה לילך עד שיברר היטב דברי שליחותו שלא יתפס בשום דבר:
שעמד עליו בדין. ע' לעיל פרשה א':
נשבע לו. כמו שנאמר ויואל משה לשבת ואין ויואל אלא לשון שבועה כדלעיל פרשה א':
[חוץ מדעתו גרסי':
עד שעמד עליו כו'. ע' לעיל בפסוק ויען כה וכה:
פסקה ג
מה שהוא. כמו משהוא:
פסקה ד
[ובני נא ישמעו גרסינן:
ותבא לשלום. ע' לקמן בפרשה ה']: