מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה ז · פרק ה
צוארך: כולו נקוד. נתבאר בב"ר פ' ע"ח:
אלא כולו נקוד כו'. בב"ר וכן בבמדבר רבה פ"ג לא גרס ליה:
מן הדא כו'. ומלת שן מורה על דבר קשה וחזק כדאיתא בבמדבר רבה פ' ג':
ויברח משה. עיין בשמות רבה פ"א ובפ' ואתחנן:
איסקולין. חכמי עצה ועיין בערוך ערך אסכול ומדרש תלים מזמור ד' גרסי אוכלוסין:
נעשו גרסי':
ה"ג מהן חגרין אומרין לאלמים כו':
ועיין בשמות רבה פ"א:
מי שם כו'. הרואה יראה שבפסוק זה לא הוזכרו החגרין ובשמות רבה לא גרס ליה כלל חגרין וכן בירושלמי פר' הרואה לא גרס ליה וי"ל שדרש פקח נוטריקון קפח כלומר החגרים שנתפקחו שוקיהם דאם לא כן פקח למה ליה. או הוא לשון השרה והפגה כמו לפכוח פחדא דפ' איזהו נשך ובפ"ק דעבודת כוכבים:
ועתה לכה כו'. כלומר מעתה יש לך על מה לסמוך. ה"ג בילקוט ל"ו מזכין ול"ה מחייבין זכאי:
מבית שער. משער הלשכה:
ומרווחת לרבים. גר' ועיין בילקוט וש ם הגירסא באופן יותר נכון. הכי גרסינן יודא ברבי אמר שיכן לנטות כו'. פירוש שייך ומכוין לזה לנטות כו' ועיין בב"ר סוף פ' ל"א:
רוב תכשיטין כו'. דרש אף על המצח וכן פרש"י בשיר השירים:
שמלבין כו'. על שם כך נקרא לבנון:
ה"ג כמגדל לבנון אין לבנון אלא בית המקדש:
שכל הלבבות כו'. דרש לבנון לבבות הרבה:
עיני ולבי. דרש לבנון נוטריקון לב ועינים:
להדריך. דרש חדרך לשון הדרכה בחילוף חי"ת בה"א כמשפט אהח"ע:
ר' יודא אמר כו'. עיין מאמר זה בילקוט ישעיה וזכריה ושם הגי' יותר נכונה:
ונבנתה העיר על תלה גרסי'. ופסוק הוא בירמיה סימן ל' ומשמע שלא תזוז ממקומה כן הוא בילקוט ומשני כתאנה כו':
ימין ושמאול וגו'. פסוק הוא בישעיה סי' נ"ד:
שיחיה ריפע. הערוך הביאו ולא פירש ובילקוט ישעיה גרס שיחי דיפי שיחי פי' גומה יקבי המלך שיחי דמלכא והוא ים אוקינוס וכמו שדרשו בב"ר סוף פ' כ"ג עד פה תבא עד יפו תבא ועיין נ"א בילקוט ישעיה:
ורחבה ונסבה וגו'. פסוק הוא ביחזקאל סימן מ"א:
צר לי כו'. שגבהו של העולם קטן מהכיל אותה: