אור ברסלב

מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער

פרשה ז · פרק ב

פרק א

מה יפו: והלא פעמים הללו כו'. היאך יוכל לשבח הפעמים שבתוך המנעל אלא מה יפו עקיביך במצות חליצת הנעל ושאר מצות התלוים במנעלים:

ברתיה דרחמי. זה אברהם שאמר אם מחוט ועד שרוך נעל:

לפעמיך כו'. בשעה שהלכו לקיים שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו':

אימתי אלין יהודאין כו'. מתי ילכו היהודים הללו להתפלל בירושלם ואנחנו נכנסין וגוזלין כל מה שבתוך ביתם ומחריבין אותם הגיעה הזמן ועלו זימן כו':

מן דאתיין כו'. כשבאו האחים מירושלים היו מחלקים מן מה שהביאו מירושלים לכל שכניהם אמרו להם השכנים אנה והיכן הייתם ואמרו להם היינו בירושלם א"ל ואימתי הלכתם א"ל ביום פלוני ואימתי באתם ביום פלוני:

אמרון כו'. בירושלמי דמסכת פאה גר' דלא שבקון ולא שבק יתהון פירוש לא עזבום ואינו עוזב אותם:

ה"ג בריך אלההון דיהודאין כו':

אינון גובריא כו'. כלפי עצמם אמרו כן אנשים הללו היו סוברים אימתי יעלו:

דאיתרחיצו ביה. שבטחו בה' ית':

בשני נעלים. כדמפרש לקמן בסמוך כשזה נועל זה פותח בטל ומטר:

פרגמטוטין. סוחרים:

אפרגייס. פי' הערוך זול:

שבתך. בשבוע הזה:

ה"ג ואני שבתי. פי' ואח"כ אני אפתח חנות שלי בשבוע שלי:

אתם נועלים כו'. שהחג הוא הרגל השלישי ופוסקין מלעלות לרגל וגם פוסקים מהבאת ביכורים ומעשרות:

ואני נועל כו'. בטל ומטר שלא ירד עוד:

צרכיכם גרס:

לית ביומייהו כו'. אין שיעור באותן ימים כדי שילכו וישובו מפני קלקול דרכים:

אית בעונתה כו'. יש זמן לילך ולשוב:

ה"ג ולמיתי ואלין שנשואות במקום רחוק לית בעונתה ליזיל ולמיתי אלא כו':

וידות דרכים. כד"א יד דרך ומצפה אל יד דרך החלון ובאות אמת כתב בשם הערוך דצריך להיות ויתידות:

בתו של אברהם שנקרא נדיב. ואומר אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' ונאמר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וכדאיתא בפ' לולב וערבה:

חטטין ופרנוקין. פי' תענוגים:

בברכה שמינית. בתפלת י"ח ברכות:

מתחת ידיה. מתחת ידי מצות המילה כלומר על ידיה:

למה חלאים היה דומה. פי' נקבי השיתין שכן דרשוהו בפ' לולב וערבה וקוראם חלאים על שם שמחללים ויורדים עד התהום וכדאיתא התם:

לחוליא של עמוד. הכתר העגול שבראש העמוד:

אומנתו גרסי':

תוכן העניינים

מתנות כהונה על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה