מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה ב · פרק יד
יונתי. אצלי הם כיונה גרסי'. ופי' נוח להתפתות ועיין בשמות רבה פרשה כ"א:
כל שנים עשר שבטים כו'. מה אמך לביאה כמו שפירש רש"י בפ' שמות:
ה"ג כי פקד ה' וכו' עד אמר הקב"ה והמאמר בשלמותו עי' בשמות רבה פ' כ"א:
ללפסים גרסי'. לפס הוא מס וכל אילו שמנה הם מיני מסים ופירוש מאמר זה עי' בויקרא רבה פ' ל"ג:
ה"ג כחדא נבוכדנצר נבח ככלבא. ועי' בויקרא רבה:
קמפון. פלטין רחב ששוחק שם המלך:
ונפלה עליה גרסי':
שראו אותם. שראו ישראל את מצרים:
בסתרו של סיני. כלומר תחת ההר:
ה"ג של סיני הראיני וגו' שנא' וכל העם וגו':
כהטבת הנרות. כך היה מקובל לפניו דבריהם אלו:
ה"ג בספר ישן מראיך זה מעשה הטוב. השמיעני זה התלמוד וכן מוכח לקמן:
על דעתיה דר"מ. כלומר בשם ר' מאיר:
עד ויהי גרסי':
ארבע העגלות וגו'. פסוק הוא בפרשת נשא ומפרש בבמדבר רבה פי"ב שאותן בקר הקריב שלמה:
הלל בנועם גרסי':
פסחא גרסי'. כשאוכלין את הפסח ואומרין עליו הלל עולה למרום ומשבר העליות והתקרות:
מתרפקת. ענין רפוי וחולשת ביופיין ובערוך ערך פרקד גרס מתפרקדות ולא פירשו:
שכל השנים שהיתה גרסי'. ועיין בבראשית רבה פ' מ"ה:
שעבוד. של צער הריון וגידול בנים:
לכן. לשון נוכחות לנקבות רבות כמו לכם לזכרים:
מפני מה גרסינן: