מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה ב · פרק ט
דומה דודי: את אומר לנו כו'. אחר רוב החקירה והחיפוש לא מצאתי רמז ראיה למאמר זה רק בקונטרס של הקדוש ר' שלמה מלכ"ו ע"ה קצהו תראה ובבמדבר רבה פי"א תמצא מאמר זה משלם ולא גרסי' ליה וי"ל דיא"ו הוא בלע"ז שם ה' יתברך ודרש דודי נוטריקו' דיו דיו דהיינו דיא"ו דיא"ו ואמר באת אצלנו בתחלה בברית שבועה וקשר אהבה ומפרש ואזיל היאך:
לאורזליהון גרסי' ושוב עיין בבמדבר רבה פי"א ובמדרש רות בפסוק גושי הלום:
בזכותו של אברהם. דכתיב על ההרים ואין הרים אלא אבות ואברהם אב לאבות:
איטימוס. מוכן ומזומן שם טרם בואם:
יקראו וגו' גרס':
לעורזלהון גרסי':
לקרסין. לעתים ועיין לקמן בפסוק יפה את כתרצה וכן פי' רבינו בחיי סוף פרשה שמות:
שלשה חדשים. במדבר רבה סוף פרשה י"א נתבאר כל זה ועיין שם:
מאן מהיכן הם ובילקוט הושע גרס אלין מיתריי מה אלין כו':
כימי מועד. משמע אותו מדבר שהיו הולכין דרך שם לעלות לרגל:
ה"ג בילקוט ומוריד להם את המן למה שאין כל חדש ומאי טעמא אנכי ה' אלהיך המעלך וגו' ושוב גרס או לעופר ולא גרס ד"א:
בסוף הן הורגין אותו. במדרש רות בפסוק ויצבט לה ובילקוט הושע הגירסא יותר נכונה קצת:
ושער הכהן ושער חולדה בילקוט לא גרס ליה וכן בבמדבר רבה פי"ג לא גרס ליה ובאיכה רבתי סוף פסוק היו צריה לא הזכירם ג"כ:
זו זכות אמהות. בילקוט מסיים כשם שיש הפרש בין חלון לחלון כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אמהות וכן מצאתי בספר ישן:
החדש הזה. ה"ג ג"כ בספר ישן ובאות אמת הגיה שנאמר חי אני נאם ה' כי כלם כעדי תלבשי:
שריעה אותי. י"ל מלשון רעייה ממש או מלשון רצון ונחת רוח תרגום רצון רעוא או י"ל מלשון ריע וחבר: