מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה ב · פרק ב
כשושנה. שאסר. שקשר כד"א לאסור איסר:
בטרוניא. בעלילה בחוזק יד:
שבת. נחה דעתו מכעסה כד"א שבת וינפש:
לאחר כ"ו דורות. משנברא העולם:
דור הפלגה במים. עיין בב"ר פל"ח:
את שמע. בויקרא רבה פכ"ג גרס על שמע ועיין שוב שם ביאור המאמר כולו:
ה"ג עבור לפני התיבה לינא חכם אמרין כו':
בורסגניו'. לפי הענין הוא ענין עול או מס ולא מצאתי לו חבר:
בגאולת מחר. הגאולה העתידה במהרה קורא כן כדאיתא בפ' חלק אימתי קאתי מר אמר ליה מחר:
כגון חלמיש כו'. כל אילו שמות מקומות ובהם היו דרים רשעי אומות העולם מעמון ומואב כדאיתא בפרק עשרה יוחסין. ובאיכה רבה בפסוק פרשה ציון בידיה ובויקרא רבה פרשה כ"ג:
מה כתיב תמן. כלומר על אותו עת כתוב מקרא זה ה' בדד ינחנו:
כמושין בעוה"ז. קודם ביאת המשיח וימות משיח נקרא עוה"ב כמו שנתבאר בב"ר פרשה מ"ד וכן הוא סוף מסכת כתובות:
ה"ג בויקרא רבה פרשה כ"ג אינה בטילה אלא על גבי ריחה. ופירושו הריח אינו בטל ממנה עד שבטלה היא וכלתה לגמרי ושוב נתבאר שם המאמר כולו:
ה"ג תחלה וסוף כך ישראל הן הן לעולם הזה והן הן לעוה"ב מה שושנה זו נכרת בין העשבים כך ישראל נכרין:
ה"ג בין החוחים עכשיו שאתם נכנסין לארץ כנען היו דומין לשושנה בין החוחים תנו כו':