מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער
פרשה ח · פרק א
מי כהחכם:
שפשר. לשון פשרה כלומר שפירש וה"ג בהדיא בפרשת חקת רבה:
גדול כח כו'. עיין כל זה בב"ר פרשה כ"ז ובפרשת חקת ולעיל בפסוק וסבותי:
יופיו יאיר כו'. שחכמת אלהים נראה וניכר ביופיו המופלג:
ה"ג גלגל חמה ואל תתמה בנוהג כו' ועי' זה בויק"ר פרשה כ':
שלמין. בויק"ר ל"ג ליה וכן בילקוט:
שלש עשרה חופות. עי' בב"ר פרשה י"ח ובויק"ר פרשה כ':
המן העץ. שנשתנה פניו מפני הבושה ועוי"ל שהעיז פניו ואמר האשה אשר נתת עמדי שבזה היה כופה טובה וכן משמע בילקוט שהביא הפסוק האשה אשר נתת:
וכשחטאו נעשו שונאים גרסי' ועי' מזה במדרש חזית בפסוק מצאוני השומרים:
זחלין אפוי. פירש הערוך צהבו פניו:
זחלין כו'. צהבו והאירו פניו של בן פדיה ואמר רבי חייא זה יודע ומבין מה שאני יושב ושונה על שם חכמת אדם תאיר פניו:
המתיה כו'. כל זה הוא בירושלמי בפרק ערבי פסחים ובפרק המוציא יין ובפרק הנודר מן המבושל ופי' ראה אותו פניו צהובים ומאירים ואמר הגוי אחד מן שלשה דברים יש בו ברבי יהודה או שתויי יין או הלוה מעותיו ברבית או הוא מגדל חזירים ופי' רש"י בפרק הנודר מן המבושל ששנים אלו מתוך ששכרם מרובה פניהם צהובים:
ה"ג מרבי חזירי שמע כו'.
לית בי. אין בי אחד מאלו שלשה וכדמפרש והולך:
אזיק. כמו מזיק וה"ג בירושלמי ובילקוט גרס דחיק וכן הביאו הפוסקים לשון ירושלמי דברכות לענין תפילין ופירושו חוגר וקושר וכך פי' הערוך וה"ג בפ' הנודר מן המבושל וחוגרני צדעאי מן הפסח כו' ויהיה אזיק כמו אדיק בחילוף זיי"ן בדלי"ת וכן רבים:
ואתא מן תמן ואפוי גרסי'. ופי' בא משם ופניו היו מאירים ראוהו התלמידים ועלו ואמרו לר' יוחנן ר' אבהו הזה מצא אוצר א"ל למה כלומר במה אתם יודעים שמצא אוצר אמרו לו מפני שפניו מאירים וצהובים ואמר ליה שמא תורה חדשה שמע ועלו התלמידים אצלו ואמרו לו מה תורה חדשה שמע מר ואמר להו תוספתא ישנה אמרו התלמידים עליו מקרא זה חכמת אדם וגו' ובירושלמי הגירסא נשתנת קצת ע"ש:
על כל דבר כו'. עיין בפרשה חוקת רבה:
נשתנו פניו. שהיה סובר שאינו כדאי לידע במה יטהרו:
ולקחו לטמא. הלמ"ד פתוחה מורה על הטמא הידוע ששאלו כבר עליו: