מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער
פרשה ד · פרק יד
דהוא מכשכש כו'. בא על הבריות בלט ובנחת כזה שבא מן הקוצים:
כמן ביני סריאתא גרסינן:
רשותו. לשון ולרש אין כל:
השוו כל העולם. השוו דעתם לעצה אחת:
ראה על ידו גר':
ולא נזהר. שאחר כל זאת האמין עליו לאשתו:
גיררתו. נראה דצריך לומר סירוסו לשון בית האסורים ובריש מקץ גרסי' מבית האסורים: