מתנות כהונה על קהלת רבה· רבי יששכר בער
פרשה ג · פרק יא
את הכל עשה יפה:
בונה עולמות כו'. עיין זה בב"ר פרשה ג':
הפתח כו'. פסוק זה של וירא אלהים וגו' וכן פסוק הכל עשה יפה שמעת מיניה שאין כל דבר נעלם ממנו מרום השמים מעל עד התהום מתחת לארץ והכל הוא מעשה ה' טוב ויפה:
אלו אחר וגו'. עיין זה בפרשת אלה הדברים רבה ולקמן בפסוק שבתי וראה:
פירת. מהביל ומשבש ודוגמתו באיכה רבה בפסוק ישבו לארץ ידמו הוו מפרתין בנבוכדנצר שפירושו מבהילין ומספרין בגנותו:
ולא היו נגנבות. בתמיה ומשני שהיה כו' וע"ל ריש פסוק כנסתי:
ראה העולם. כלומר ראה טובות העוה"ז ונהנה ממנו הרבה:
והעתיד להיות גרסי':
יותר שהיה. ר"ל יותר טוב היא ראייה מנבוכדנצר שהיה הוא אומר וכל דיירי כו':
מן מה כו'. כלומר גם מזה תראה טיבה ושרשה ועיקרה:
דכתיב אוי לנו כו'. הרי שנתנו בהקב"ה ממש גבורות אלהות אבל לא אמרו שהוא גדול מכל אלהים ולכן לא אמרו רק האלהים האדירים ולא זכרו ה' המיוחד ויתרו חזר בו ואמר כי גדול ה' וגו' בנקבות שם המיוחד ואמר שהוא גדול מכל האלהים כך י"ל גירסת הספר אבל יגעתי ומצאתי מאמר זה בכמה מקומות ואין בהם גם אחד שגרס ליה וכן מצאתי בא"א שמחקו מן דכתיב אוי עד מכל האלהים:
וקבעו לישראל כו'. לסימן שבו יכירו וידעו שמי שהוא שב בתשובה הקב"ה מקבלו:
תמים פעלו כו'. ר"ל כדלעיל ובפרשת דברים מסיים תמים פעלו היו אומרים זה אינו יודע טיבה של מדת הדין והוא אומר הצור תמים אלא משה כו':
ה"ג אלו אדם אחר בא:
תרתי שיטין. שיטות וסוגיות:
וקלקל אין מי גרסי':
אין מי כו'. שגלוי וידוע לפניו שאין בהם א' טוב מאברהם:
שפעת קוריי'. לפי הענין פירושו קורה גדול קוריי' הוא קורה. שפעת פירושו גדול וחזק כמו שפעת ימים תכסך:
ה"ג מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין המקולקלת לביתה של המתוקנת:
ה"ג ג"כ בב"ר פרשה י"ד ופי' אשה מתוקנת וטובה מכניסים לביתה של המקולקלת כדי שתלמוד אותה דרך טובים ולא בהיפוך:
דיהא לעי בה. שיהא יגיע ועוסק בה:
שש מצות. עיין מזה בב"ר פרשה ט"ז:
לאדם. דרש נוטריקון לא אדם מדלא כתיב אל אדם ה"ק קרא לא לאדם ראויה להנתן יראת ה' ופסוק הוא באיוב סי' כ"ח וכל זה בב"ר פרשה כ"ד:
בשעה שיצאו גרסי':
לאיסכולי. בית תלמוד נקרא בלשון יון סיכולי וכן פי' הערוך:
ישנות כו'. האילנות זקנים וישנים שעומדים עדיין מימות המבול:
מכניס את ישראל גרסי':
רבי אומר כו'. חזר למעלה לפסוק את הכל עשה יפה:
לדבר עבירה. על דרך שאמרו חז"ל בכל דרכך דעהו אפי' לדבר עבירה:
רחבעם וירבעם בין דוד ושבע וכו' במלכות גרסינן ומפני זה נתעכב בנין הבית:
מה דהוה כו'. מה שיהיה בסוף יהיה:
רבי אומר כו'. עד בעתו נראה שטעות סופר הוא כאן:
אהבת עולם כו'. כדמפרש בסמוך שיהו עוסקים בבנינו של עולם:
פחדתו כו'. דרש העולם מלשון העלמה שיתעלם מדעתם יום המיתה:
והנה טוב אדם. מאד הוא אותיות אדם ועיין כל זה בב"ר פרשה ט':
אהבת עולם. דרש העולם לשון ותלך העלמה וכדמפרש והולך אהבת תינוקות:
מכבד. נאה ויפה דרך כבוד:
שבישתא דהדס. זמורות מעצי הדס:
אינתא פרסייא. אשה מארץ פרס שקללה בנה בדבר אחד משם המפורש שמעה שמואל ואמר לה לך והתקין לו תכריכים כך משמע בירושלמי דמסכת יומא בפרק אמר להם הממונה וה"ג אמר לה זיל אתקין ליה:
כד אתי מידמך כו'. כשבא שעתו שימות אמר היש פה איש שראוי שאמסר לו שם המפורש אמרו יש פה עניני כו':
ה"ג אמרין אית הכא:
שלח כו'. ר' חנינא שלח אחר עניני ובא ונכנס בנו של עניני והטמן את עצמו תחת המטה וכשבא ר' חנינא למוסרו לו נתעטש אותו תינוק או דרך מעלה או מטה ואמר רבי חנינא צא לך משם את לא זכית לשמעו וזה אביך לא זכה לקבלו ובירושל' נתן הטעם שאמר אתם נוהגים ברמאות בשם הגדול ולפיכך לא רצה למוסרו גם לאביו ולפי זה לא גרס אמר אבוי אלא אמר פוק:
אסייא. רופא:
הכי גרסינן אמרין אית הכא:
ושאל יתיה כו'. שאל אותו ואמר לו לקחת כלום מימיך משום איש יהודי וא"ל לקחתי מעשר ולא קבל עליו הרופא למוסרו לו ואמר הרופא הטעם שמא ישאל דבר מה אצל אחד ולא יתן לו לפיכך מי שמקבל מתנות אין מוסרין אותו לו וגירסא זו אינה מסכמת עם הירושל' שבירושל' יש שרבי פנחס בעצמו אמר שאינו ראוי לקבלו על שלקח מעשרות:
בראשונה וכו'. כל זה בפרק עשרה יוחסין ובירושלמי דיומא פרק אמר להם הממונה:
אשר לא ימצא. שבשם המפורש יחקרו העתידות וידעו את הכל מראש ועד עת הקץ הנעלם: