מתנות כהונה על ויקרא רבה· רבי יששכר בער
פרק ל · פסקה ב
בה' שמחות. כל המקרא חשיב להו בחד. אבל בילקוט תהלים ומשלי גרס בז' שמחות וחשיב תורה ונביאים וכתובים משנה כו' וזה נתיישב יותר על הדעת שדרש שובע ל' שבע והכי איתא בילקוט תהלים בהדיא:
ז' כתות כו'. נגד ז' מראות שחשב לקמן:
נעימות כו'. משמע אותו כת הנעימה והטובה בעיני הקדוש ב"ה:
מכחה של תורה. דכתיב מימינו אש דת למו:
של מצות. לא גרס ליה בילקוט תהלים ומשלי:
סופרים כו'. שצדקתם עומדת לנצח:
באיין. פי' הערוך כידון:
ואנן ידעין כו'. מי שאוחז בידו הכידון ידענו שהוא נצח ולפיכך מביאין שלמים וחגיגה: