אור ברסלב

מתנות כהונה על ויקרא רבה· רבי יששכר בער

פרק כז · פסקה ו

פסקה ד

לאתפגגא. פירש הערוך להשתעשע ולעלוץ:

עם בנוי. עם בניו:

זו תשובה וזו תוכחה. בתמיה וכי זו תשובה היא על דבריו הראשונים שאמר שמעו הרים את ריב וגו' וזו תוכחה היא בתמיה:

אלא מתפגגא גרס:

כיון דחמית כו'. כיון שראתה את הדיין שהיה יושב ודן באור של זפת ובמדרש חזית (ו' א') גרס ובזפת וכן בפרשת נשא:

ובמגלבין. ובמקלות כל א' ואחד לפי דינו אמרה אם אני מודיע סרחן וחטא בני הזה לדיין זה עכשיו הוא ממית אותו:

דרכת. לפי הענין פירושו המתינה אבל לא מצאתי לו חבר ובפ' נשא גרס דחלת פי' היתה מתיירא והמתינה עד שסיים הדין:

כד הוה במעי כו'. כשהיה במעים שלי היה בועט ודורס ברגליו:

א"ל כדון כו'. פי' בעת הזאת עכשיו הוא עושה לך כלום:

זיל כו'. לכי לך שאין בדבר הזה סרחון וחטא של כלום:

לאתפגגא. גרסינן:

פרוזדגמא. איגרת של גזירת המלך:

תוכן העניינים

מתנות כהונה על ויקרא רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה