מתנות כהונה על ויקרא רבה· רבי יששכר בער
פרק יח
פסקה א
בוראך דרש נוטריקון בורך בוראך בארך:
בארך באר ומקור שיצאת משם ושוב עיין כל זה במס' שבת בפ' שואל ובמדרש קהלת (ב א) ובפתיחה דאיכה רבה (כ"ג):
טליותך. נערותך:
עד דחילך עלך. בעוד שכחך עליך וזהו כשהוא עדיין בחור בשנים:
קלסתר פנים. חילוף גירסות יש פה בגמרא דשבת ומדרש קהלת:
חדא לחבריא כו'. פי' אחד כנגד החברים תלמידי חכמים ואחד כנגד עמי הארץ:
לבוריא. לשון אין בור ירא חטא:
בא לבכות. פי' לעת הזקנה ירך לבבו ובוכה במהרה שאינו יכול להתאפק:
הגללים מקדמים אותו. שאפס כח המעצר והחכם עיניו בראשו ואינו משהה נקביו הגדולים כל כך:
כנפי הריאה. הרואות דריש לשון ריאה:
כד שמע קול צפרים כו'. כששומע קול צפרים מצפצפים סבר שגזלנין באים לקפח אותו לגזלו ולהורגו:
יתי. אותי:
הדין סבא דצווחין כו'. הזקן הזה שקוראין אותו לך למקום פלוני הוא שואל ואומר יש שם מעלות יש שם מורדות:
חיתותא. מורא ופחד מלשון חתת ה':
מתאוה תוואים כו'. מסמן סימנים וגבולים לאמר עד מקום פלוני יכולני לילך ועד מקום פלוני יותר מעט לא יכולני לילך:
ויסתבל מגזרת סבל כמו וישתמר מגזרת שמר:
זה לוז כו'. והוא עליו למשא שהולך כפוף בשדרתו:
שחיק עצמות. ישחוקו ויטחנו עצמותיו ותפס לשון קללה תחשב לו:
מציץ. לשון ויצץ ציץ מציצו מן העפר לעתיד דכתיב ויציצו מעיר:
מן הן. מהיכן אתה מודיעני שאותו עצם לוז קיים עד אותו זמן ואינו נרקב כשאר עצמות:
אייתי כו'. ר' יהושע הביא עצם לוז לפני אדריינוס:
זה התאוה. דרש אביונה לשון תאב ויאהב:
בכל ירח וירח. כל חדש וחדש כמו שאחז"ל חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח שנאמר לא חדש היום:
כיון דסב. כיון שהזקין:
יתיב כו'. ישב לו בביתו ולא היה יכול לעלות אליו:
יומא חד סליק. יום א' עלה ר"ש לר':
א"ל מה עסקך. כלומר מה עניינך ומה טעם יש בו:
היך דהוית יליף כמו שהיית למוד ורגיל ובקהלת יש גיר' אחרת ויש לה סמך במסכת שבת פ' השואל:
ומטיל שלום בטל. ושוב מפרש והולך אחד ואחד:
אילין עיינין כו'. אלו הן העינים שהיו רואות מרחוק:
כדו. כלומר עתה אפי' מקרוב אינם רואות:
אלין אודניא כו'. אלו האזנים שהיו שומעין בפעם א' או בשתי פעמים וכדו כלומר עתה אפי' בק' פעמים אינן שומעות:
חוטרא. מטה שהוא נשען עליו:
איפרכין. שרים על איפרכין חלק ממלכותו:
איסטרטיוטין. יועצי המלך:
בפולין. כמו בפלאנין דלקמן ופי' שער:
שרוי. נח ולן בבית אושפיזא לפי כבודו:
שמכלה את הזהב ומריקה כו'. שאכל ושתה ופיזר כל זהב וכסף הכל דרך גרונו ודריש גולת כמו כולת בחילוף כ' בג' אותיות גיכ"ק:
ה"ג פרש על פניכם פרש חגיכם. פי' כמו שדרשו חז"ל פרק שואל אלו בני אדם שעושים כל ימיהם חגים במאכל ובמשתה:
טייסא. פורחת:
חמי ליה כו'. רואה את הגוף שנשתנה זיו והדר פניו הולכת לה:
אך בשרו. סיפא דקרא ונפשו עליו תאבל:
ואין מעידין אחר ג' ימים על איש שמת להשיא את אשתו כי שמא אין זה בעלה ואחר הוא שאחר ג' ימים נשתנה מראהו ונדמה לו כי זה הוא:
כאילין גלגלייא. פי' גלגלים העשויים ע"פ הבארות ובהם חבל ארוך שמגלגלין ומושכים בו מים מבאר. צפורי יושבת בהר ובארותיה עמוקות והיו צריכין לאותן גלגלים:
וחרנא. והאחר משני אותן אמוראים:
כאילין רגבייא. פי' כאלו רגבים וצרורות של מקום טבריה שיושבת בעמק ושם שכיחין צרורות:
אל הארץ כשהיה. נקי מעבירות כיום הולדו:
פסקה ב
מן צפון לדרום כו'. פירשתי לעיל ריש תזריע:
פסקה ג
שגישתהון. לשון מהומה ובלבול כד"א המהומה תרגום אונקלוס שגשתא:
שגישתון אורחא. בלבלתם וקלקלתם הדרך:
קצירן. לשון קצירה וכריתה כמשמעו או י"ל מלשון חולי כדאמר קצירי ומריעי כדקציר ורמי בערסיה:
קוזמוקטור. פי' הערוך שליט ומושל ועי' מזה במדרש חזית (ח' ג'):
מגרת. לקמן גרס מתגברת וכן בפ' נשא:
פסקה ד
גדוליהון. משה ומרים ואהרן ג"כ לוקה (כו') שנאמר ויחר אף ה' בם אלא שנתרפא מיד כמו שכתב רבינו בחיי בפ' זו:
לזרנא ובוטנא. פי' הערוך מיני שחין נפוח:
לאזהרה. י"ל שהוא לשון זיהרה פי' ארס:
לקרדא. פי' בערוך תולעים:
פסקה ה
אכסירה. פי' הערוך בית הסוהר ולפי הענין היה נ"ל לפרשו ענין טירוד וגירושין:
טירודא נטרד מבני אדם לישב בדד ועוד יש לפרשו לשון הסגר וכן פי' הערוך כי עצור עצר תרגום יונתן טרוד טרד:
קטפרס. עונש ותוכחה:
קטירקי. לפי הענין הוא קנס וכן פי' הערוך:
דונטיבא. פי' הערוך מנות פרס מזון מבית המלך:
פרוקופא. פי' הערוך ענין כבוד:
אנונס. פרנסה בקצבה כך פי' הערוך וכל זה לקמן פרשת נשא: