מתנות כהונה על דברים רבה· רבי יששכר בער
פרק א · פסקה י
לדון לעצמו. כלומר ביחידי ובעצמו וכן הוא לקמן בסמוך:
אשת חיל וגו'. כלומר אנשי חיל שיש בהם כל המדות שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו':
[ה"ג מי ימצא ואשימם כו']:
ונתפחמו. ל' שחרות כפחמין הללו:
בפסיפס. פי' הערוך כותל חלול שיש בו חלונות. [כך פירושו של הערוך על מסיפס ולא על פסיפס]:
שערה מתנאה. שהשחרות נוי הוא בשערות כד"א תלתלים שחורות כעורב:
זקני עמו ושריו. על הזקנים יבא במשפט על שלא מיחו ביד השרים כדאיתא בפ"ק דשבת.
וכל כך למה. מזהירם כל כך:
ה' אלהיכם הרבה וגו'. הרבה פירושו הגדיל כמו שפירשו המפרשים פרו ורבו לגדלם בקומה זקופה וכן וישרצו וירבו: