מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק צא · פסקה ט
דמיך. מת ולשון נקי הוא כלפי גוף קדוש שאין מיתתו אלא כזה שהוא ישן:
עאל כו'. נכנס ר' אלעא ופתח לדרוש עליו בדברי תורה ועיין זה במדרש חזית בפ' דודי ירד לגנו ובמדרש קהלת בפ' מתוקה שנת העובד ובירושלמי סוף מסכת הוריות:
כקורות. דרש את כל הקורות לשון קורה שמתקרין בו הבית:
שחשדן אביהן. שמא מכרו את שמעון ודייק מדכתיב המה ואביהם וכן מצאתי שוב בפירש"י:
על להעמיד כו'. פירש"י וז"ל עלי עונש מה שחסר מהם:
הרי זה. כך אמר יעקב:
כפתור ופרח. כלומר נאים ועגולים הדברים ככפתור ויפים כפרח:
לא ירד בני כו'. פי' רש"י דרש בני לשון בינה כלומר בינה שלי והסכמתי או בנייני:
בבית לא. בתמיה:
בשעת הסכנה. וכל הדרכים בחזקת סכנה: