מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק צא · פסקה ה
שגנז את התבואה כו'. כי כן מצינו בשנות רעבון בימי אברהם ויצחק שהוצרכו לעקור דירתם ולירד למצרים ולגור שם:
והיו הבריות כו'. דרש לאום לשון מלכות כד"א ולאום מלאום יאמץ:
לכו ומולו. דייק לכם יתירה דהוה ל'ל את אשר יאמר תעשו וכדלקמן:
עבדוהו כו'. עי' בילקוט הלשון יותר ברור:
לכך נאמר מונע בר יקבוהו לאום בילקוט ובערוך ערך פן השלישי לא גרס ליה וכן בסמוך: