מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק פד · פסקה כא
כנעניות היו. נשי השבטים ואדם קורא לכלתו בתו כדמפרש ואזיל:
כל בניו וגו' גרסינן:
חדא הוית. והלא לא היתה לו אלא בת אחת זו דינה:
והלואי קברה. מי יתן שכבר קברה אפילו אותה אחת ופי' רש"י שקשה עליו גלוי עריות שנבעלת לשכם ועיין בילקוט הגירסא נשתנת למעלייתא:
ולכלתו בתו. כמה דאת אמר מי את בתי:
ולאחיותיהם. וקודם מתן תורה מותרות היו:
וזה אביהם. יעקב אב לכל השבטים:
זה יצחק. אביו של יעקב הנזכר בפסוק:
אצלו כו'. דרש אותו כמו אתו כלומר אצלו וכן מצאתי שוב בפי' רש"י:
על שם כל כו'. כדאיתא בפ' אלו מגלחין ופירושו כל אותן שמתאבלין עליו אם מת הוא מתאבלין עמו אם אירע לו אבל וזהו דווקא בפניו ושלא בפניו לא ולכן היה יצחק מתאבל לפניו דוקא: