מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק פד · פסקה ט
מכל אחיו וגו' גרסי':
להלן. גבי מעשה אמנון ותמר כתיב ולא דבר וגו':
די בליביה כו'. מה שהיה בלבו עליו היה נשאר בלבו ולא הוציא בפיו מאומה ואולי אמנון היה סובר שלבו שלם עמו אבל כאן כתיב ולא יכלו דברו לשלום מכלל שדברו עמו דברי ריב ומצה ולא גנבו את דעתו:
מה דבלבהון כו'. השנאה שהיא בלבם לא היו כובשים אותה והיו מוציאים אותה בפיהם: