מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק פ · פסקה ט
מרחיצין את הקטן. משמע כל גופו:
ה"ג בירושלמי בפ' ר"א דמילה ובפי' רש"י דבי רבי תני מרחיצין את המילה פי' המילה לבדה ולא כל הגוף:
בכל שעה. אף בשבת:
תני מתניתך. כלומר יפה שנית שבוודאי מרחיצין אותו אף בשבת:
ה"ג וא"ת מרחיצין את המילה ומ"ש כו'. וכך מצאתי בהדיא בירושלמי ובפי' רש"י:
מ"ש היא מכת קטן. ולמה לי לתנא למיתני מרחיצין את מכת מילתו:
שקועין. פי' רש"י וז"ל כל תיקונין ועיקר תיבה זו תמצא אותה על עיקרה בתלמוד ירושלמי במס' שבת עכ"ל ומצאתי בירושלמי שגרס כל שלוקים כלומר כל מיני רפואות שאתם שולקים ומתקנין:
חייתא. המילדות שעוסקין בתיקון הולד ורפואתו:
ה"ג בירושלמי שאתון עבדין בחולא כו'. פי' שאתם עושין בחול עשו גם כן ביום השלישי שחל להיות בשבת:
מפני הסכנה. בירושלמי יליף ליה מדכתיב ביום השלישי בהיותם כואבים כואב אינו אומר אלא כואבים בשעה שכל אבריהם כאובים עליהם עכ"ל הירושלמי:
נעשה לי חמין. בניחותא וכדמסיק ואזיל:
אלונתית. בגד שמסתפקין בו אחר הרחיצה: