מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק עג
פסקה א
ויזכור אלהים. ראש השנה נקרא יום הזכרון:
פסקה ב
ביתו. עיקר ביתו:
פסקה ג
הכי גרסינן בילקוט סדר זה ובתהלים אשת יעקב לכך כתיב זכר וגו':
של רשע לבן:
ה"ג אל יטלנה עמו כי ברבים וגו' דאמר:
פסקה ד
והדין נותן. לכך כתיב אלהים לשון דין:
דן יוסף ובנימין. פסוק הוא בד"ה:
בזכות דן. בן בלהה צרת רחל:
שלשת מפתחות כו'. שאינם נמסרים ביד השליח כדאיתא במסכת תענית פ"ק:
פסקה ה
מקמתא. פי' הערוך מלאכה זו:
ברך. בנך:
מאן תבר כו'. מי שבר מלאכה וכלי זה:
ה"ג בילקוט מקמתא ברך:
ארור נותן וגו'. וסוף שאלו על הנדר:
ולא עצר וגו'. נתבאר לעיל פ' ס"ה:
ה"ג אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם כו' עד ואין מעידין אלא עד שלשה ימים:
שחסדם גרס':
ה"ג השילוני שנאמר ויקבצו עליו וגו':
פסקה ו
עם י' השבטים. כלומר לא נשתתפו עמהם במחלוקתם על מלכות בית דוד:
פסקה ז
ואלכה אל מקומי גרסינן:
פסקה ח
סכום קטע כו'. סכום קבוע ונכרת פרש לי ובילקוט גרס סכום קבוע:
אמור כו'. אינו מדברי הספר אלא מבאר א' כתבה בפנים:
בעי בי. רוצה בי וחפץ ממני צרכו:
פסקה ט
הן לו. קרי ביה הן לא כלומר מתחלה הן ואח"כ לא וכתיב ותחלף את משכורתי עשרת מונים או דרש לו לשון מסופק וחרטה:
מנין. וזהו מונים לשון מנין:
נותרות. משמע שנותרו מחמת גריעותן כמו שפירש רש"י בסדר זה:
מנהון כו'. מהם רעים מהם עקרים:
קווסרים. הערוך הביא ערך קווסר וערך נתר ולא פירשו ולפי הענין פירושו ענין חולי וכן פי' רש"י:
נתרת כתיב. הנפולים והגרועים:
ונתור כו'. במסכת חולין פרק אלו טרפות ופירש ונפלו שני הגדולים והקטנים:
פסקה י
ודדליף. כן ת"א ומין אילן הוא:
שטף של גשמים. והביאו אותן העתודים מעדר לבן לעדר יעקב כד"א ואד יעלה וכאן כתיב העולים:
ענני כבוד. כד"א ובהעלות הענן:
בכיריא. שנולדו ראשון פי' רש"י דדריש העטופים כמד"א ועמקים יעטפו בר כלומר שנתקשרו ליזקק בזכר ראשונה:
לקישיא. המאוחרות כד"א בהתעטף עלי נפשי לשון יגיעה ועייפות ולא היה כח בהן לקבל ההריון מהרה:
פסקה יא
מעין עולם הבא. עיין במדרש קהלת בפסוק שבתי וראה:
ושבעת אלפים גרסינן ופי' רש"י שהם כפלים בדגלים ודייק מאד מאד:
לכל עדר ועדר חד כלב. וסבירא ליה שהיו לו עדרים כיוצאי מצרים ודייק ויפרץ האיש מאד מאד וביוצאי מצרים כתיב ויעצמו במאד מאד:
פסקה יב
הה"ד וישמע את בני לבן. ואלו לפני בואו כתיב ורחל באה עם הצאן כמו שפי' רש"י בסדר זה:
לב אדם ישנה כו'. כשלבו שלם עמו גם הסברת פניו ענתה בו וכן בהיפוך: