מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק סז · פסקה ד
כל מי שהוא וכו'. שהקב"ה מוותר העונות ולפיכך אני עושה רצון יצרי לילך בדרכי לבי:
יתוותרון בני מעיים שלו. וה"ג בפר' שור שנגח את הפרה ובערוך גרס יתוותרון מעוהי ויומוהי אלא הקב"ה מאריך אפים לעוברי רצונו וגובה אח"כ את שלו לשלם לו גמול הראוי לו:
הזעיק כו'. יעקב גרם לעשו שזעק זעקה אחת:
בחכמת תורתו. במרמה תרגום אונקלוס חוכמתא:
מחכך. מנענע ונוחר בגרונו ועושה הכי כמנהג בני אדם שעושין כן בקצפה על חבריהם אחד ומבקשין לבזותו:
כמאן דמחייך. מחכך וה"ג בערוך:
ברכתי ושתקתי. בתמיה:
מן הנצולות. מן הריקנות והגרועות: