מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק נט · פסקה ד
כד דמך. כלומר כשמת מיתת הצדיקים דומה לאדם הישן בנחת רוח וסימן לדבר ישנתי אז ינוח לי:
דהוה מרקד כו'. שהיה מרקד לפני הכלה בשלשה בדי הדס כדאיתא בריש פ"ב דמסכת כתובות:
נפקין כו' [זהו בירושלמי דעבודת כוכבים פרק כ"ה ובפ"ק דמסכת פאה] היו יוצאין רוחות ועלעולין פירוש רוח סערה ועקרו כל אילנות טובות שבכל ארץ ישראל:
שבישין. שריגין ובדי הדס:
והוו רבנן כו'. והיו רבנן אומרים למה עושה כן שמבזה תורתו בכך כדאיתא ריש כתובות קא מיכסף לן האי סבא:
שבקתיה כו'. הניחו שהוא יודע מה הוא עושה:
נפקו למיגמל כו'. יצא כל העם לגמול עמו חסדים וירדה שריג ובד של אש מן השמים ונעשה כמו בדי הדס והיתה מפסקת בין מטתו ובין הצבור אמרו ראיתם זקן הזה שהיה עומד ומטריח את עצמו לרקד לפני הכלה ועכשיו עומדת לו שבשתיה:
שבשתיה. שבוש שלו שהיה מרקד דרך שטות או פירושו לשון בדי הדס ושתי הלשונות בגמרא בריש כתובות וכלשון אחרון הוא גירסת הירושלמי בפ"ק דמסכת פאה: