מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק נ · פסקה ט
מסטורין. סודותיו וסתריו שאמרו שנשתלחו להשחית העיר והקב"ה לא גילהו אפילו לאברהם:
מאה ושלשה ושמונה שנה. עד שנאמר אצל יעקב מלאכי אלהים עולים ויורדים בו:
[וכ"פ הראב"ד בספר יצירה ועי' בס' בחיי ר"פ ויצא]:
לישנא קלה. היה מוצא לשון קל דרך כבוד כלפי המלאכים שלא גילו מסתורין אלא שתלו הגדולה בעצמם באמרם אנחנו:
לקוחי משמע לקוחין כבר. לוקחי משמע שעדיין היו לוקחים והולכים שעדיין היו ארוסות ומדכתיב חתניו משמע ששתי בנות היו לקוחות להם:
אדרכלין וכרבלין במדינה. פירש"י והערוך מיני זמר כלומר העיר צהלה ושמחה והיא נהפכת בתמיה ודייק מדכתיב כמצחק: