מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק מח · פסקה יז
[ששינו לתלמי המלך. גופא דעובדא בפ"ק דמגילה]:
בקרוביה. פירש"י בפ"ק דמגלה שצחקה וספרה דברי הצחוק בתוך קרוביה אבל אברהם צחק בלבו ולפיכך הקפיד הקב"ה עליה ולא עליו:
[ה"ג ואדוני זקן אחרי בלותי וגו' אמרה האשה כו']:
עידונין. זמן ווסת נידתה:
עדויין. הריון בלשון תרגום וכלם דייק מלשון עדנה:
אלא ואדני כו'. כלומר אין כאן חסרון רק שאדוני זקן:
טוחן כו'. דייק מדאמרה אדוני משמע שאדנותו וגבורתו במקומו עומד מצד המעשה ואם כן מה שאמרה זקן הוא על סוף המעשה:
מילדים עצמכם. עשיתם עצמכם ילדים בילקוט גרס ומזקינים את אדניכם:
ואני זקנתי מלעשות נסים. בתמיה ודרש ואני זקנתי על הקב"ה: