מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק מד · פסקה כא
אמיטתא. תרגום של ועלטה:
בית המקדש. כלומר זכות הקרבנות וכן בשמות רבה פרשה נ"א:
מוניטא. צער וחרדה ואין מחריד תרגום ולית דמניט ועי' ערך מניט ובשוחר טוב גרס קטע הדא מיליא וכדומה לו גורס בילקוט דגרס מלכיא ופי' המבאר בגליון בלשון לועז הוא צער [וכן בילקוט תהלים מ' רמז תשל"ז]:
הכי גרסינן אברהם בירר. את המלכיות הדא הוא דכתיב אם לא וגו':
זה אברהם כדאמרינן הביטו אל צור חוצבתם [וכ"ה בהדיא בשמ"ר פנ"א]:
[בשם ר' אחא אמר כך היה גרסינן]:
מן כדו. פירוש מכאן ובילקוט גרס מלכך ור"ל שיברור לו המלכיות [וכ"ה בהדיא בשמ"ר ובילקוט]:
מהו לאמר. באנו למחלוקת דלמאן דאמר אברהם בירר לו המלכיות והקב"ה הסכים על ידו אמר לאמר על ההסכמה על ידו ולמאן דאמר הקב"ה בירר המלכיות אמר לאמר על העצה:
ה"ג והקב"ה בירר לו את המלכיות הה"ד הרכבת אנוש וגו' [ועיין בשמ"ר ובילקוט תהלים]:
באנו באש ובמים. עי' בשמ"ר: