מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק מא · פסקה א
סיקוסים. קשרים [ועי' בערוך]:
מהן שכרן כו'. דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא אלא לעולם הבא [וכ"ה בהדיא בשו"ט ובמד"ר פ"ג ושם כל המאמר הזה והותר]:
מכוון למעלה. מפני שאין בו עקמומית כדלעיל:
יש להן תאוה. כדלקמן:
בתמתן. שם מקום:
דקלי. אומן בקי בנטיעות דקלים כדאמרינן חמר גמל גנן:
צופה מריחו. זכר אחד עומד ביריחו והיא מתאוה לקבל הרכבה ממנו:
ה"ג כיון שהרכיבוה אותה ממנו [ועי' במד"ר פ"ג ובס' בחיי פ' תזריע]:
תמן כו'. בבבל עושין כלים אף מן התמרה [וכ"ה בהדיא בשו"ט ובמד"ר]:
להלל. לשבח להקב"ה בחג הסוכות:
חריות. הענפים של דקל קורין חריות:
סיבים. סיב הגדל סביבו עושין ממנו חבלים ובשוחר טוב גרס בהדיא הסיב שלה:
סנסגים. כמין חוטין תולין ממנו כמו בגפן:
שפעת קורות. פירש הערוך קורות גדולות:
להקרות. לעשות ממנה תקרה על הבית ובשוחר טוב גרס וקירות לסוכה:
נופל כו'. מפני שכל הענפים הם למעלה בראשו:
להזדווג כו'. להרע להם: