מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק לח · פסקה י
הבה ארדה כו'. כך כתבוהו לתלמי המלך:
אעשה נבלה. אעשה אותם נבלה:
הוה חד מנהון כו'. כשהיה אחד מהם אמר לחבירו הבא לי קולב פירש"י קרדום ובערוך גרס כולב ופירש בו צבת:
והוא היה נותן לו מגרופה. פי' רחת פאל"א בלע"ז:
הוה מחי כו'. וחבירו היה מכה אותו [הכה ופוצע את מוחו]:
ה"ג בילקוט בני צור לצידון ר' נחמיה אומר:
בראשי ההרים. כלומר במקום גבוה ומשם קבל וכנס אליו כל ארץ וארץ את אנשיו [ובילקוט ורש"י גריס בראשי תורין כלומר במקום גבוה כתורן בראש ההר] ודייק מדכתיב ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ:
אין ויפץ כו'. דרש ויפץ כמו ויצף כמו כשב כבש:
[ה"ג והציף שלשים משפחות]:
תרתין חורנייתא. ב' משפחות החסרים משלשים:
שני גוים. הרי שהגיע מההפכה הזאת טובה לאברהם ולישמעאל וליצחק: