מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק לד · פסקה יב
זה שיכן כו'. כלומר שכן ושייך בשביל הקרבנות וע"ל פרשה ל"א:
מורא וחתית חזרו כו'. אחר המבול חזרו להיות פחד ומורא האדם על החיות כמו שהיה בימי אדם הראשון אבל רדייה לא חזרה שלא נאמר ורדו אצל נח:
ארי רואה אותו כו'. שכל זמן שאדם עושה רצון בוראו אינו מתיירא מן החיה והחיה בורחת מצלם אלהים אשר על פני האדם כמו שביאר בספר הזוהר בפ' וחתכם קרי ביה וחייתכם לשון חיות: