מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק לד · פסקה ט
ויבן כו'. מדלא כתיב ויבנה פירושו לשון התבוננות [וכן ויבן ה' אלהים את הצלע וכ"מ בפירש"י]:
וריבה בטהורים. להכניס לתיבה ז' זוגות מכל מין ומין:
על מזבח הגדול. דייק מדכתיב במזבח ב' השימוש פתוח מורה על מזבח הידוע כבר:
משור פר. ודרשו חז"ל בפ"ק דע"א ובפ"ב דשבת שמדבר באדה"ר שהקריב קרבן]:
הקריבו בני נח שלמים כו'. [כ"ז הוא גם בויק"ר פ"ט ומדרש חזית בפ' עורי צפון ולעיל] פרשה כ"ב ושם פירשתיו:
בעורן. שהעור נשארה שלימה על הבשר בלי הפשט וניתוח:
[ולא פליגי כו'. נתבאר לעיל פכ"ב ועי' במדרש חזית כי כ"ה]:
[ה"ג היא העולה שהיה כו']:
וירח ה' את ריח הניחוח. הרי ג' ריחות לרמז על ג' ריחות טובות דלקמן שבזכותם ריחם על הארץ וכדמפרש ואזיל:
דסקוס. [פי' הערוך] שלחן:
מה דמי כו'. מה מאד דומה דורון שלך לדורון ששלח לי זקנך וכן מאברהם עד חנניה לא מצינו מי שמסר נפשו בכבשן האש על כבוד ה' יתברך וכן מצאתי בפירש"י:
פלטין על הים כו'. כי העולם הזה עומד על המים ואחר המבול היה תחלת בניינו:
פפולסמין. שמן פלסמון:
והריחה. היה מריח אותה:
ובנה אותה עליה. על אותו מקום שהיה מונח הצלוחית:
דור דורשיו. זה דורו של שמד שהיו דורשין ה' ית' בכל נפשם: