מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק לב · פסקה יא
ט"ו אמה וכו'. וזהו דרך נס ודייק מדכתיב ברישא ט"ו אמה גברו המים מלמעלה ואחר כך ויכסו ההרים דמשמע מלמעלה לארץ גברו ט"ו אמה וגם ט"ו על ההרים וק"ל:
כל שהן. מה שהיה הוא שהיה לפי עומק הבקעה הן רב הן מעט:
נשמה רוח. דכתיב נשמת רוח:
נשמה נפש. כד"א ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ועי' לעיל סוף פרשה י"ד:
מאוספין. פירש"י דכתיב אסף עוף השמים ודגי הים:
אך מעוט. שאף נח לא נשאר בשלימתו: